בתשובה לטל כהן, 13/09/02 23:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. יש מי שקרא את כל הקנון המערבי. לפחות שני פרופסורים שלי עשו כן ואני בטוח שיש עוד. חוץ מזה, נזכור כי הקנון המערבי זהו קורפוס בעל שוליים קצת מטושטשים. ניתן עוד להתווכח מה מצוי פה, בעיקר מקרב היצירות מהמאה העשרים. אבל אין לי ספק שיש שקראו את כל הקנון ואף יותר מפעם אחת ואף יותר ממנו. פרופסור מזדקן בן 70 בערך. מה כבר יש לו לעשות? יושב וקורא את כל הקנון המערבי. ליתר דיוק משלים את מה שהוא לא קרא או חקר עד היום וכבר לא נשאר הרבה. זו הסיבה שאני מכריח עצמי לקחת קורסים על יצירות שלעולם לא אגיע אליהן. אם אהיה חייב אז אני אקרא לפחות פעם אחת.עם זאת, מחזות אני לא מסוגל לקרוא. אחרי שיעור אחד ב"טרגדיה השייקספירית" ועמוד וחצי של "יוליוס קיסר" ברחתי. יש גבול. לגבי חלק מטולקין - אבל שם זו סדרה, רצף, אי אפשר לקטוע באמצע. לא התכוונתי שצריך לקרוא רק את "המשפט", אלא שזה מספיק למי שמחפש לטעון מהכול. זו טעימה מייצגת. לא אצל כל הסופרים ניתן להסתפק רק בטעימה. "המשפט" דרך אגב, הוא אחד הספרים הנפלאים ביותר שקראתי. די נדיר למצוא ספר קנוני שהוא גם קצר, קריא ומרתק. פשוט נפלא. לא צריך הסברים נוספים כדי להבין את גדולתו ואת כוחו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"ההוביט" הוא לא חלק מסדרה ("שר הטבעות, פרק I: ההוביט"). הוא ספר שנכתב בצורה עצמאית, ומאוחר יותר נכתבו לו המשכים. אפשר לראות את זה אם קוראים את ה-Annotated Hobbit, שם מצויינים מקומות רבים שבהם טולקין שינה לחלוטין את העלילה מהמהדורה הראשונה (הרי לך אתגר אמיתי, טל), כדי להתאים לעלילה של שר הטבעות. למשל: במקור, גולום *העניק* את הטבעת לבילבו, דבר שכמובן לא יכול היה לעשות על-פי הסיפור המסופר בשר"ה. כלומר - ההוביט הוא ספר בפני עצמו, ואין שום סיבה לקרוא ספרים נוספים כדי "להשלים את העלילה". העלילה שלו מוכלת כולה בתוכו, בלי שום חוטי עלילה שנותרו פרומים בכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתגר? לי? לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מלקט מהדורות ראשונות של ספרים, לא? אז הרי לך אתגר - מהדורה ראשונה של ההוביט, לפני שהוא עשה את כל התיקונים. שנות ה-50, אם אני לא טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא, אתה קונה? רק 93,667 דולר ו- 35 סנט: http://www.alibris.com/search/detail.cfm?chunk=25&am... (אפשר גם בכמה עשרות אלפי דולרים פחות, עותקים אחרים מאותו האתר). האוסף שלי מורכב בעיקר מספרים שהמוכר שלהם לא היה מודע לערכם כהדפסות ראשונות. *הרבה* יותר מעניין ומאתגר... (ואני עד היום לא סולח לעצמי על המקרה בו לא רכשתי את ההדפסה המקורית של טרילוגית "המוסד" של אסימוב, שערכה עשרות אלפי דולרים, כי בכיתה ט' 100 ש"ח נראו לי כמו המון כסף, ולא היה לי כמובן מושג לגבי הערך האמיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, נכון. לא שמתי לב שכתוב ''ההוביט, או לשם ובחזרה'' כשם אחד ארוך והנחתי שמדובר בשני ספרים כשהשני הוא כנראה כותרת המשנה של אחד מחלקי שר הטבעות שכנראה פרחה מזכרוני. ההוביט הוא אכן ספר בפני עצמו ולא צריך השלמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה...אהם. אני קראתי. לא את הכל, אבל בסביבות 85 אחוז. ואני בהחלט לא בפנסיה. נהפוך הוא. את רובם קראתי לראשונה בתקופת האוניברסיטה, כשלמדתי ועבדתי במשרה מלאה (למעשה, שלושה שלישי משרה). אז די. לא רוצים- אל תקראו. אבל נא לא להאשים את העולם, או להעליב את מי שכן. אני לא אגיד שיש להתבייש על שלא קראתם את ספרות הקנון, אבל זה בטח לא משהו שצריך להתגאות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך בואך. אני לא חושב שמישהו מעליב את אלה שקראו הרבה. להיפך, דוקא מי שלא קרא מרגיש נחות ומשתדל להסתיר את בורותו (אלא אם כן הוא שוטה עם תעודות ואז מ'כפת לו?). אני קראתי רק מה שהכריחו אותי לקרוא בתיכון. בשעתו כעסתי וזה נראה לי בזבוז זמן משווע, אבל בדיעבד אני חושב שזה היה חשוב, והצטערתי לשמוע לפני ימים אחדים על תלמידת תיכון בכיתה השביעית שאינה לומדת ספרות כלל. פשוט מחקו את המקצוע הזה מהמערכת שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, תודה... ---------------------------- ל.ב.פ, מסמיקה בשמחה שמחישהו שם לב שהיא עברה דירה, תוך כדי הומאז' לעלמה העפרונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקירתי, מי שמציין באדיקות, בתוך הניק שלו, את מקום הימצאו, בל יתפלא אם על קירות חדריהם של שוטים מסוימים יש מפה של העולם עם סיכות צבעוניות שמתארות את מסעותיו (ניו יורק, ניו ג'רזי, תל-אביב - נראה שיש לך חיבה לערים עם קבוצות כדורסל מחורבנות). ובאשר לעלמה, היא כלל וכלל איננה *ה*עפרונית, היא עלמה עפרונית ותו לא. זה מרמז, כמדומני, להימצאותן של עוד עלמות עפרוניות פה ושם, למרות שלבושתי לא פגשתי אף אחת כזאת עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, העדר ה' הידיעה אומר רק ש"עפרונית" הוא שם פרטי, ולא תואר השם. השווה: (+) העלמה אסתר (-) העלמה האסתר (+) העלמה הנבונה (~) העלמה נבונה (עובד כמשפט חיווי, לא כזיהוי לאדם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, את עוברת לתל אביב, ואני עוברת ממנה. >רטינה ממורמרת< כל אחד והמזל שלו. HAVE FUN! העלמה עפרונית, שמחה שמישהו מודע לזה שאין לה הא הידיעה בשם,אבל לא חשוב.
_______ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי חלק מן הרשימה הזו אבל קצת פחות מחצי. רק אוסיף, דרך אגב, כי חלקי הרשימה אינם זהים במשקלם. אין קריאת ''אבא גוריו'' או ''החטא ועונשו'' שקולה כנגד קריאת ''האיליאדה'' או ''התופת''. היצירה העתיקה לא רק עבה יותר בדרך כלל אלא גם קריאה הרבה פחות וקריאתה אורכת זמן רב הרבה יותר. כמו כן, קריאה בלי להבין אינה נחשבת. כך שקריאתי הראשונה את האיליאדה אינה נחשבת כלל והשנייה נחשבת קצת. אולי כעת, בשלישית, אני אגיע לשוויה של קריאה אחת. יתירה מזו, אין קריאה מודעת כקריאה בורה. אין קריאה חקרנית, משווה, מתעמתת, כקריאה רציפה וקלה. אין קריאת דוסטוייבסקי תוך הבחנה בתהליכי הנפש המורכבים והשוואתם למודל הפרוידיאני העתידי כקריאת הטקסט כסיפור מתח מרשים, אין קריאת טריסטרם שנדי תוך הבחנה במה שלעתיד ייקרא פוסט מודרניזם כקריאה קלה וקולחת של כל ספר אחר. אם ניקח בחשבון את האינידקטורים האלה, רשימת הקריאה שכן מימשתי כהלכה מצטמצמת כמעט לכלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי אליו באחרונה בניסיון נואש נוסף לצולחו לרגל הירשמותי המחודשת לקורס ''הטרגדיה השקספירית'' בתואר השני. הפעם הפלא ופלא, קראתי את המחזה כולו ביום, בתרגומו הנהיר של מאיר ויזלטיר. אני מוכרח לציין שבקריאה ראשונה ויחידה לא התרשמתי כלל. די משמים וחסר התרחשויות. אולי זה חסרונו של מחזה, שהוא מצמצם עצמו לכלל דיאלוגים או התרחשויות אנושיות מצומצמות. הלשון השקספירית חרף תרגומה לעברית עשתה עליי רושם גדול בזכות המשחקים הפיגורטיבים, האירוניים והסמבוליים שהיא טומנת בחובה. מעבר לזה המחזה די משמים. חוץ מזה שעד עכשיו שכחתי כבר את רובו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לראות את יוליוס קיסר מ-1953 של הבמאי ג'וזף ל.מנקביץ' מ-1953, עם ג'ון גילגוד ומרלון ברנדו הצעיר והיפה בתפקיד אנטוניוס (נאומו:"for brutus is an honourable man" הוא מלאכת מחשבת). הסרט מוקרן היום ב-TCM ב-YES 15.00 . טוב,כנראה מאוחר מדי,אבל הוא חוזר כמעט כל חודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
They are all honourable men. אכן, מונולוג משובח.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דפדפתי (פועל יפה, לא?) בין הערוצים לפני כמה רגעים, ובמקרה נתקלתי בדיוק בנאום הזה של ברנדו. היה מרהיב. (אבל עם תרגום שערורייתי. קראו לו שם "אנטוני", והרסו את כל האצילות, הליריות והעוקצנות של אותו משפט נהדר שאנטוניוס אומר בכל פעם שהוא נוקב בשמותיהם של ברוטוס וחבר מרעיו. מזל שמבט אחד על הפרצוף של ברנדו חושף את כל זה מחדש) והרי חידה קשורה-למחצה לנושא: מה מקור הביטוי "לנקוב בשם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר פספסתי, חוץ מזה היה מרתון סמולוויל בערוץ 3. סוף סוף הייתה לי הזדמנות לראות את הפרק הראשון. מענין שכשאתה רואה את זה ברצף זה קצת פחות מרשים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |