בתשובה לדובי קננגיסר, 12/09/02 10:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלא יובן לא נכון- אין לי שום בעיה עקרונית עם ההחלטה להפוך את ג' לתחנת מוזיקה ישראלית. (מה שעורר פעם את השאלה, מה לגבי מוזיקה ישראלית באנגלית?) הבעיה שלי היא עם העובדה שבמקום לחפש מוזיקה איכותית באמת, אני נתקעת שוב עם שלמה ארצי, גידי גוב ואריק אינשטיין.1 בקיצור- במקום לקדם את היצירה-המקורית-מקומית, פונים כרגיל למיינסטרים הלעוס. 1 שלשה שאני דווקא אוהבת מאד, אבל תמיד מדובר באותם שירים, תמיד זה אלו שהכי חרושים, והכי בנאלים בעולם. ________ העלמה עפרונית, בעבר מפיקה ועורכת בתחנת רדיו אזורית/אזוטרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת שפעם הקראתי סיפור שלי בתחנת הרדיו האזורית של חדרה (כן, אני יודע). היה קצת פאדיחה, כי ניסיתי להתחיל עם המפיקה והסתבר שהיא הקבועה של השדרן. לא חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה שאני אמורה לדעת את פרט המידע המרתק הזה? (-; ___________ העלמה עפרונית, אחרי מסע חיפוש עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי! זה התפרסם באינטרנט. (וגם ברדיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלך בסוגריים: "(מה שעורר פעם את השאלה, מה לגבי מוזיקה ישראלית באנגלית?)" משכה את תשומת לבי. אנגלית זה מילא. אם מוזיקה ישראלית, האם זה לא ברור שצריך להקדיש כמה שעות בשבוע למוזיקה ערבית (ישראלית)? ומה עם טיפה מוזיקה רוסית (של עולים)? למה הם לא רצו לקרוא לזה "מוזיקה עברית"? אולי כדי שהם יוכלו לשים קטעים אינסטרומנטליים של מוזיקאי פופ-רוק ישראלים עבריים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ברדיו הפיראטי הספרדי-חרדי יצא לי לשמוע כמה פיוז'נים מרתקים בהם הלבישו טקסטים מתהילים על כמה מהנעימות המוצלחות ביותר של פיירוז ובן-זוגה, ודיע' אל-סאפי ואולי אפילו נסרי סמסידין. בהתחשב בעובדה שפיירוז היא (היתה?) נוצרייה עוכרת-ישראל ששרה על פלשתין הכבושה ואל-קודש האנוסה, יש הרבה יופי (או בורות) בנסיון המוסיקלי הנועז הזה. בכלל, מדינת ישראל חבה את רצונו של הציבור הערבי בנורמליזציה לא מעט לזכות החדשות האוביקטיביות והאמינות הבוקעות מקול ישראל בערבית, ובפרט לשעת בין הערביים בכל יום ויום (חמש וחצי כמו שעון!) ליצירותיה המופלאות של אום-כולס'ום. מבחינת רבים מבני-דודינו אין לנו זכות קיום אחרת כמעצמה ציונית בלב הים הערבי. לטוב ולרע, קול ישראל בפרסית מאיים על שלטון האייטולות הרבה יותר מהיכולת הלא קונבנציונלית שלנו. העובדה שרק ערבים ופרסים מקשיבים ליצירה הרדיופונית הבאמת משובחת שקול ישראל מפיק היא סיבה טובה להתבייש מעט בעצמנו ובכבוד הציוני המופרז שלנו. שום דבר רע לא יקרה אם בפאב או שניים בארץ ישימו מדי פעם גם את 'לסה פאקר', 'פאקאריוני', 'עייטיני' או 'באלה הימים'. ואם לכמה חמ"ן-תלפיונים בארץ היה קצת פחות תיאבון לפתוח סטארט-אפים וקצת יותר מערכות יחסים יציבות בחייהם, כבר מזמן למישהו היה נופל האסימון והיה לוקח איזה טראק עצבני של אום-כולס'ום ועושה ממנו טראנס של עשרים דקות-חצי שעה למקצב הדבקה. ואני מוכן להשתתף בעיבוד ובתרגום אם יש לכם מיקסר. הייתי מסכם ואומר שאין שיר רלבנטי יותר בימינו אלה מעיבוד דו-לשוני ל'אין לי ארץ אחרת'. שוף: איינה לי ארד איל אחר ולא תזרקוני אל בח'ר רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי ואל נסמתי בגוף דואב בלב רעב מכאן הוא בייתי ולא אסתום כי ארצי שינתה את פניה ולא אוותר לה אזכיר לה ואשיר גם באוזניה עד תיתפקח עינייה איינה לי ארדיל אחר עד שתחדש ימיה ותיתפקח עינייה אוו........ (ע'וד בכייני, כינורות, עמיר בניון וסמיר שוקרי בדואט סוחף, עם אופציה לזהבה בן או, ר"ל, שאקירא) (חזרת מחו"ל ירדן? ברוך שובך ציפור נחמדת, יש לי 3 שעות עם אביב אבי חליל לעיונך הדחוף) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |