|
אם נשכחים, איך אני אזכור? באמת, אשכרה, לא זוכר. הייתי יכול לתת את הקלישאה שזה כמו להגיד איזה ילד אני הכי אוהב מבין הילדים שלי. אבל, כידוע, אני חרא של אבא, ולכן הייתי נאלץ להגיד שאני לא סובל אף אחד מהם. אבל אני לא יכול להגיד את זה. אני לא אוהב להצביע על מאמרים ספציפיים. היו מאמרים שלא היו משהו אבל הדיון בהם היה מצויין, והיו להפך. אני לא מתכוון לסקור את הארכיון עכשיו ולנסות לדלות מזכרוני מה היה טוב במיוחד (ואחרי זה אנשים ינטרו לי טינה שלא בחרתי בהם). אני יכול רק להמליץ לכם לא לקרוא מה שאני כותב. במעט שכתבתי בשנה האחרונה הייתה לי נטייה לסנטימנטליות מביכה. מצד שני, המשפט האחרון הוא קריאה ברורה למחמאות, מה שכמובן יוביל לתוצאה ההפוכה בדיוק, אז תשכחו מזה.
|
|