 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל כאן מר ברזילי הולך על תפיסות מוסריות כוללניות, ובשמן עורך "אני מאשים" משלו לכל מי שלא נראה לו שחי את העקרונות על הקצה. זהו, אין דרך אמצע, אין פשרות, אין כלום. אין חיים, רק עקרונות. אם אני מאמינה בעקרונות אבל לא מגשימה את כולם (מסיבות שונות), זה הופך אותי לצבועה? בעיני, זה הופך אותי לאדם שמנסה לשמור על מידה מסוימת של שפיות. (וכן, יכול להיות שאני פשוט מתברגנת. במקרה זה אתה יכול חופשי לדחוף אותי להיתקע גם בשידה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר ברזילי? חשבתי שאנחנו כבר ברמה של בייבי ושוגר. טוב, כנראה שאני אצטרך לעבור ל"גב' מרום"... (מה שגוגל יודע לעשות, זה משהו). ברשותך, ההאשמות בצביעות הן לא שלי. הן של מר ספקן, ואני רק ניסיתי להפוך כיוון. אני מאשים? אני? עדין נפש שכמוני, בחור חביב, רך מבע, בעל סנטימנטים לכל מה שכתום או ירוק זוהר על פני כדור הארץ, אני מאשים? אישית, אני אידיאליסט, וכן מנסה לחיות לפי העקרונות שלי (בינתיים בהצלחה לא קטנה ובמחיר אישי לא גדול), אבל אין לי בעייה עם בורגנים. מה שכן, אני בטח לא מוכן לקבל ממי שלא עומד בדרישות שלי הטפות מוסר (דרישותי: עקביות והנמקה עד הנחות היסוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרום זה שמי הרביעי מנישואיה השניים של דודתי (או במילים אחרות, כשהוא נבחר, לפני שנה בערך, חשבתי בדיוק על גוגל). אבל נעים מאוד בכל אופן :-) אפשר כבר לקרוא לך גילי? גילוי נאות: בהנחות היסוד אצלי, ודאי אפשר למצוא חורים רציונליים כמו במסננת. מה שלא מפריע לי לעשות את הדבר הנכון - בתנאי שאני קוראת לזה אינטואיציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |