 |
דבריך הם אוסף של סיפורים על התנגשויות בין יהודים וערבים בחברון.
מטבע הדברים כשמתארים אירועים מסוג זה כל צד יתאר אותו בצורה אחרת. זו תופעה אנושית שהסרט היפני "רשומון" היטיב לטפל בה.
אתה מציג את האירועים מנקודת ראות של הצד הערבי, ואני מניח שאילו שמעתים מאחד מיהודי חברון העובדות היו מוצגות אחרת. האמת היא ככל הנראה איפה שהוא באמצע.
התייחסות לדברים כמוה כתפקיד גננת שבאה לפשר בין שני ילדים (אגב, בין סיפוריך מצאת מקום גם להתנהגויות של ילדים.)
אין לי שום חשק לעשות זאת ואתייחס רק לקביעה שקבעת: "ההתיישבות היהודית בחברון כמוה כעצם בגרונם של הערבים."
השאלה שצריך לעורר משפט זה היא האם מדינת ישראל כולה שנמצאת בודדת בתוך ים ערבי אינה "עצם בגרונם" , ואם כן מה צריכות להיות המסקנות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש