|
||||
|
||||
גם אני לא הכי אוהבת ג'אז, אם כי לא הייתי אומרת שאני שונאת. סתם לא כוס התה שלי. אבל פעם, כשיצא לי להיות בניו אורלינס, שם מנגנים ג'אז ברחובות הרובע הצרפתי, והמוזיקה בוקעת מפתחי הבארים וממלאת את הרחוב, ועם כל האווירה שמסביב- שם פתאום הג'אז היה מלהיב. אבל אהבה-תלויית-מקום-לג'אז כנראה לא נחשבת. |
|
||||
|
||||
למה לא? גם אני מאד נהנתי מחווית הלייב ג'ז בניו אולינס, ואין לי סבלנות לחצוצרות האלה בסלון שלי. יש מוזיקה שחייבת להחוות במתכונת המקורית, כנראה, ויש שאפשר לשמוע כmp3 באוזניות... |
|
||||
|
||||
אז למה בעצם כתבת כאן בכותרת: תגובה 90599 שאתה שונא ג'אז? |
|
||||
|
||||
כי ג'ז משעמם אותי. ההופעה החיה, או הdvd של קרול, נעמו לחיכי. |
|
||||
|
||||
then you're probably listening to the wrong kide of Jazz. I'm sure Shimon and Ron can make a long list of fascinating albums, but let me start:
Contemporary Israeli Jazz - Haifa Septet, especially the track bearing the same name. A worldclass work, both live and in studio. Rabak, they represented Israel in the Montreux Jazz Festival, and have done a very good job. Cheerful Jazz - Thelonius Monk and his Quartet, part 2 Ecstatic Jazz - John Coltrane, a Love Supreme Classic Swingy Duets - Ella & Louis Jazz Musical - Porgy & Bess Oriental Jazz - Rabih Abou-Khalil, Nafas (that's the classical piece, he has better ones I'll comment on when I'm back) Jazz with modern classical music - Keith Jarrett, Paris Concert. It still brings tears to my eyes every now and then. Jazz to fall asleep with - Diana Krall, All for You Interesting Piano Jazz - Whyne Shorter, Juju Jazz with rap - Beastie Boys, Ill Communication Jazz with hip-hop - Guru, Jazzmatazz Jazz with trip-hop - Portishead, Dummy Jazz with Acid Tango - Gotan Project (amazing) Jazz with trance - DJ Shadow Soft Acid Jazz - Saint Germain, Rose Rouge Contemporary Reggae Jazz - Orange Street (heard them live) Jazz with underground rock - Can, Tago Mago Contemporary Jazz - Chic Corea new Trio (with Avishai Cohen on the bass) Eighties Jazz - Chic Corea Akoustic Band Professional Band - Steps Ahead Sax - Ornette Colleman, Ornette on Tenor Piano Standards - Keith Jarrett Standards vol. II Old Piano Standards - Herbie Hancock, Cantaloupe Island Vocal Jazz - Sarah Vaughan, ask Shimon what's her best New Yorkian Bar Vocal Jazz - Patricia Barber, Companion (Perhaps she has better ones) East-West Fusion - Ravi Shankar meets Yehuda Menuchin New-York Jazz - Medesky, Martin & Wood Stochastic Trumpet - Elton Dean Ska Jazz - I don't know Fine Classic Blues - Eric Clapton Unplugged Good old Blues - Muddy Waters Contemporary Blues - Bob Dylan Unplugged Rock & Roll Blues - Eric Clapton, the Rainbow concert And the beat goes on... |
|
||||
|
||||
wow, תודה!! כל הכבוד על ההשקעה, אני אבדוק את כולם! תודה! |
|
||||
|
||||
אכן רשימה מרשימה. ג'אז מודרני בדרך כלל לא מדבר אלי, במיוחד פיוז'ן או אוונגרד קשה, אם כי לתקליטי ECM שמורה בליבי פינה חמה. אני לא בטוח אם הייתי כולל מוסיקה שמכילה אלמנטים של ג'אז ברשימה בסיסית של ג'אז (דברים כמו אסיד ג'אז או פורטיסהד, שגם אותם כמו את Morcheeba אני עדיין אוהב). הרשימה שלי אולי הייתה כוללת אמנים קלסיים אחרים, אם להזכיר רק שמות מוכרים. תזמורות האחים דורסי בקטגוריה של סווינג (בעיקר הטרומבוניסט טומי דורסי עם פרנק סונטרה בהקלטות משנות ה-40) או של ג'ים קרופה. שני אוספים מעולים של סווינג ותזמורות משנות ה-20,30,40 הם פסי הקול מסדרות הטלויזיה של דניס פוטר, "הבלש המזמר" ו"מטבעות משמים" (Pennies from heaven(. אולי ווס מונטגומרי או ג'ו פאס הגיטריסטים (וגם ג'ורג' בנסון בתקליט 'Bbreezin או פאט מטיני). בסקצית הפסנתר הייתי מוסיף את ארול גארנר (Play misty for me( או באד פאואל או ביל אוונס. מכויין שהזכרת את קית' ג'ארת אז ההופעה החיה בבלו נוט הוא אלבום נהדר, במיוחד הביצוע לשירו של פרוור (שפירסם השנסונייר איב מונטאן) "עלי שלכת" (פרחי מוות). בטור הסקסופון אפשר להוסיף את צ'ארלי (בירד) פרקר (רכישה אחרונה - פרקר עם תזמורת מייתרים) או הבלדות של קולטריין, שלא לדבר על בן וובסטר, קולמן הוקינס וסטן גץ. אם כבר גץ ,אז בתחום ג'אז הבוסה-נובה (גץ ופרקר הראשוניים) יש את ז'ובים או הגיטריסטים באדן פאואל ולואיס בונפה. כלי ג'אז שאהוב עלי הוא הטרומבון וכבר הזכרתי את טומי דורסי, או בוב ברוקהיימר או ג'יי. ג'יי. ג'ונסון הנפלאים. מהמאמר ברור שזמרות ג'אז מופיעות תדיר על מקולי, ואם הזכרתי מקודם את תקליט הבלדות של קולטריין, אליסון קאררין הוציאה לאחרונה cd יפהפה בו היא שרה את אותן בלדות. נראה לי מעט מוזר לכלול בתחום הבלוז את אריק קלפטון (רית'ם אנד בלוז, בסופו של דבר).אזכיר את סטיווי ריי ווהן (Blues at sunrise) או אלברט קינג שלא לדבר על ג'והן מאייל (שאצלו התחילה הקריירה של קלפטון, ג'ק ברוס, מיק פליטווד או מיק טיילור). |
|
||||
|
||||
לדידי, מיילס, קולטריין ואריק דולפי מהווים את השילוש הקדוש בקטגוריית יוצרים-מבצעים בג'אז. יעידו על כך פוסטרי-ענק של שלושתם המעטרים את קירות חדרי. נכון, שילוש מאוד סובייקטיבי, אבל אלה בכ"ז שלושה מענקי הג'אז: מיילס דייויס המציא כמעט כל סגנון ג'אז מאז תקופת הביבופ וההארד-בופ ועד הפיוז'ן. ג'ון קולטריין, שגם ניגן ב-2 הרכבים של מיילס, השפיע על כל סקסופוניסט שבא אחריו, שלא לדבר על ההתקדמות הסגנונית המרדימה שלו (את Ascension אני עדיין לא מסוגל לשמוע ליותר מ-2 דקות בלי להתפתל בכיסא). על אריק דולפי, שהפליא לנגן על סקס' אלט, חליל-צד וקלרינט באס, ראיתי כתבה בערוץ Muzzik (שהפך בינתיים ל-Mezzo), לפני כ-3 שנים. באותה תקופה, החלטתי להכריח את עצמי לצפות בתכניות ג'אז בערוץ הנ"ל, בכדי להבהיר לעצמי אחת ולתמיד: מה זה ג'אז ולמה זה טוב? (בפרפראזה על "שיעור פסנתר" של כוורת.) משעשע אותי לחשוב ש"נתפסתי" חזק על אריק דולפי האוונגרדיסט, מבלי להכיר קודם אבני-דרך כדיוק אלינגטון, צ'ארלי פארקר או צ'ארלס מינגוס. למי שלא מכיר את האמן האינטרוספקטיבי הנ"ל, אני ממליץ בחום על Out There החדשני, על Out to Lunch האוונגרדיסטי, ועל זוג אלבומי ההופעה At the Five Spot (עם החצוצרן Booker Little הנפלא). אגב, נושא לדיונצ'יק: שמתם לב שכ"כ הרבה ענקי ג'אז הלכו לעולמם בעודם עולי ימים? ניתן ליצור רשימה מתחרה של ענקי מוסיקה קלאסית... רשימה חלקית מזכרוני (השעה 4:30 בבוקר...) ג'ון קולטריין - 40 (סמים) צ'ארלי פארקר - 35 (כנ"ל) אריק דולפי - 36 (סכרת לא מטופלת) בוקר ליטל - 24 (מחלת-דם) קליפורד בראון - 26 (תאונת רכב) |
|
||||
|
||||
וגם: ז'קו פאסטוריאס (36, טרגדיה אמיתית), קני קירקלנד (43), פאטס וולר (39, דלקת-ריאות במהלך נסיעה ברכבת מחוף לחוף), קנונבול אדרלי וארט טאטום (47 נחשב?), ומן הסתם עוד. מצד שני, בני קרטר הגיע כמעט לגיל 96, ואוסקר פיטרסון המופלא עודו עימנו. לא שחסרים ענקי רוק שעזבונו בדמי-ימיהם... |
|
||||
|
||||
אתה יכול להמליץ על עוד אלבומי ג'אז קלאסיים? |
|
||||
|
||||
אם כבר עלתה באוב התגובה המתלהמת הזו שלי, תרשו לי לתקן לפחות את אחת הקטגוריות: לא התכוונתי לקונצרט של קית' ג'ארט בפריז, אלא לקונצרט בוינה. הקונצרט שלו בקלן קליט יותר ומהמם לא פחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |