|
||||
|
||||
היתה זאת ההלוויה הראשונה אליה הגעתי בחיי הבוגרים. לא ממש ידעתי למה לצפות. על אחת כמה וכמה כשאני גם אמור לארגן את הדברים. מגיע לו אדם לבוש שחורים וכובע (רב? חזן? אני באמת לא זוכר), ומתחיל לזמרר בארמית. אני לא מאמין שאפילו אדם אחד בקהל פרט לו הצליח להבין על מה הוא מדבר. אולי אפילו לא הוא. "טקס"? איך טקס יכול להיות בעל חשיבות כשאף אחד לא מבין אותו? האם תפילה בעברית היתה פוגמת במשהו? כן, היא היתה פוגמת במונופול של הממסד החרדי. אסור חלילה שפשוטי העם יבינו משהו, פן ימצאו דברים טובים יותר לעשות. אם חלילה יצא לי לארגן לוויות נוספות, אני יכול להבטיח לכם שאם אשלם למישהו לומר משהו, הוא יגיד את זה בעברית. הוא רוצה לומר דבר בארמית, צ'צ'נית, או לטינית? אין בעיה, יבורך. אני לא אשלם לו על זה. באותו מעמד איבדתי אגב את כל שיירי אמונתי בבורא עולם. או שמא יש לומר פולחני לדת היהודית? כי אני עדיין מאמין שיש מישהו למעלה, אבל אם הוא אטום כפי שהדת היהודית מתארת אותו, אז לא תודה, הענין אינו בשבילי. הדבר קרה בעת הקדיש. הקשבתם פעם למילותיו של הקדיש? שבחים ותארים לבורא עולם, ואף לא מילה אחת על אבא שלי, ששוכב כאן לפנינו! |
|
||||
|
||||
רבים מאנשי חברה קדישא אכן עורכים לוויות כמצוות אנשים מלומדה, אבל הטקסטים הנאמרים שם רובם בעברית (פרקי תהלים). בקדיש ("יתגדל ויתקדש שמיה רבה, בעלמא די ברא כרעותיה" 1) יש אלמנט של צידוק הדין. הוא לא מחליף ולא נועד להחליף את ההספד, שבו סופדים לנפטר. 1 יתגדל ויתקדש שמו הגדול, בעולם שברא כרצונו |
|
||||
|
||||
בכל שנה, אנחנו עולים לקבר של סבא שלי ושומעים הספד לא אישי מאדם שבכלל לא הכיר אותו ולא יודע להגיד אתהשמות של הנכדים המתאבלים. סבתא שלי נראית מרוצה, אז אנחנו ממשיכים. בניגוד לשבעה, שהיא טקס מאד נכון בעיני - מכריחים את האדםלפגוש חברים בזמנים הקשים לו, כולם מביאים לו אוכל ומטפלים בו, תוחמים לו את זמן האבל ל-7 ואח"כ ל-30... אני לא מבינה איך הגויים מתאבלים בלי זה. אבל טקס הקבורה הוא נורא ואיום. |
|
||||
|
||||
אין שום דבר באמונה היהודית שמונע אתכם מלהספיד את הסבא בעצמכם, בנוסף לחזן/רב/מספיד שהסבתא שלך רוצה. |
|
||||
|
||||
ראשית רצוני לשלוח לך ולמשפחתך את תנחומי. מה שהרב החזן אמר לא היה בארמית. אין שום דבר בארמית שאומרים בלוויה. אולי הרב הבליע את המילים שלו כדי שאתה לא תבהל. הרב אומר בלוויה הסתכל בשלשה גברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבוןץ באת מטיפה סרוחה ואתה הולך ולעפר ואתה עתיד ליתן דין וחשבון. |
|
||||
|
||||
הקדיש עצמו הוא בארמית. |
|
||||
|
||||
את הקדיש היה על האייל המרושע לומר בעצמו. |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שכשהחזן מקריא את המשנה בפרקי אבות, הוא לא משבש אותה עד כדי כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |