|
||||
|
||||
אינני יודע. את הביטוי "הבטחת הכנסה מינימלית" הבאתי מאתר התקציב, כך הוא מכונה שם. על המלגות שמעתי. אין לי מושג אם הן משולמות מכספי משרד הדתות, או מתוך 60-70 המליונים של מרד הרווחה. וגם אין לי מושג אם הם יהיו מוכנים להסדר הזה. לא רק בגלל שאני לא הדובר שלהם, אלא בגלל שהם מכילים זרמים רבים שיכולים להיות חלוקים בנקודה הזו. בכל מקרה, הטיעון שהישיבות מקבלות יותר מהאוניברסיטאות בפירוש מדבר על הישיבות והאוניברסיטאות, ולא על בן הישיבה והסטודנט. הסטודנט מקבל את השירותים המאפשרים לו ללמוד, לרכוש השכלה, ולהפוך ל"אדם שלם" יותר לפי קנה המידה התרבותי שלו. במובן הזה, הסטודנט מקבל יותר. יש כמובן פקולטות שהדבר מוצדק בהן - כפי שאמרו כאן עוד אנשים - אבל יש גם את הפקולטות למדעי היהדות, הרוח, האומנויות וכו', שמספרם אינו מועט כלל. בשנת 99, 66 אחוז מהסטודנטים באוניברסיטאות למדו בפקולטות למדעי הרוח, החברה והמשפטים. |
|
||||
|
||||
יופי, חכמולוג. ''החברה'' כולל פסיכולוגיה, ומשפטים זה בכלל אימפריה אחרת. שני החוגים הללו, מן הסתם, רלוונטיים לחברה בכללותה. (הייתי מציין גם את תקשורת, אבל אני חושש מהתגובה). לנסות להסיק משהו ממספר הסטודנטים בשלוש הפקולטות הללו זה כמו לנסות להבין משהו מכך ש''כך וכך אחוזים מהסטודנים באוניברסיטאות למדו בחוגים למתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב''... |
|
||||
|
||||
הפקולטות האלו לא מצריכות ציוד מעבדה יקר או שעות מעבדה (אני חושב שהפקולטה במשפטים, היחידה מבין הפקולטות הנ"ל, יש צורך בקורסים פרקטים בנוסף לעיוניים, אך נדמה לי שמספרם עדיין מועט יחסית לפקולטות אחרות). לפיכך הקצאה של 5x לסטודנט במשפטים/פסיכולוגיה/היסטוריה, יחסית לבן ישיבה שמקבל x, היא תמוהה. ואגב, גם הפקולטה לאומנויות ומדעי הרוח רלוונטית לחברה כולה, לפחות באותה המידה שפסיכולוגיה רלוונטית. |
|
||||
|
||||
רלוונטית התכוונתי במובן שאחרי זה אנשים גם עובדים במקצוע הזה ומפרנסים את עצמם (לא כולל בתחומי האקדמיה), מה שלא נכון לגבי שאר התחומים, לרוב. כאמור, מי שממומן זה האוניברסיטאות, לא הסטודנטים (שדווקא נדרשים לשלם לא מעט). לעומת האברכים שמקבלים ישירות לכיסם סכום כסף רק משום שהם אברכים. |
|
||||
|
||||
מי שהולך לעבוד בסנגוריה הציבורית מקבל את כספו, בדומה לפרופסור, מהמדינה, אם אינני טועה. נו באמת. מהתיאור שלך נשמע כאילו בני הישיבות הם בחורים עשירים, וזאת בלי לעשות כלום. בני הישיבות מקבלים כספים לא משום שהם אברכים, אלא משום שנאסר עליהם לעסוק במשלח יד ולקבל תמורה בגינו. הדבר אינו שונה מכל מתן שירות סוציאלי אחר. לכן ההשוואה היא לא בין בני הישיבות לבין הסטודנטים - שבבדיקה כזו אני חושב שתמצא שמעמדו של הסטודנט הממוצע יותר טוב משל בן הישיבה הממוצע, לא רק משום שהוא יכול לעבוד, אלא גם משום שהוריו יכלו לעבוד - אלא בין האוניברסיטה (השכלה חילונית, תרבות חילונית, מחקר חילוני, וכל מה שכמובן נוגע לסטודנט אבל לא מגיע לכיסו כמו ציוד, מרצים טובים, וכו') לישיבות. הסכום הוא, כמו שציינתי, 5.6 מליארד (5.4 אם תרצה להוריד את המחקר - למרות שאין סיבה להוריד את הסכום הזה מתקציב ההשכלה הגבוהה אבל לא מתקציב משרד הדתות). תקציב משרד החינוך לבני ישיבות, לא כולל שירות הרווחה, הוא חמישית. 5.4 מליאד מגיעים לאוניברסיטה, שלא למחקר, ושלא לכיס הסטודנט (גם לא מדוייק, משום שהממשלה כן משתתפת בסכום מסויים משכר הלימוד). אתה באמת חושב שלא הסטודנטים נהנים מהם, גם אם בעקיפין? |
|
||||
|
||||
1. הכסף *לא* הולך לכיסו של הסטודנט. הכסף הולך מכיסו של הסטודנט אל האוניברסיטאות. 2. מיש שעובד בסנגוריה הציבורית (או בשרות הסוציאלי. או בכל מקום אחר בשירות המדינה) מקבל כסף מהמדינה על *עבודה*. בכך הוא זהה לבוגר ישיבה שהפך לרב, שוחט, מוהל או משגיח כשרות ומקבל על כך כסף. אחוז בוגרי הישיבות שמקבלים לאחר מכן עבודה בתחום לימודיהם הוא קטן בהרבה מאחוז הסטודנטים המקבלים עבודה בתחום לימודיהם. |
|
||||
|
||||
זה דווקא קל: אם (למשל) 14% מהסטודנטים לומדים בחוגים למתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, אז 13.6% מהסטודנטים לומדים בחוג למדעי המחשב. |
|
||||
|
||||
ובן הישיבה לא מקבל "את השירותים המאפשרים לו ללמוד, לרכוש השכלה, ולהפוך ל"אדם שלם" יותר לפי קנה המידה התרבותי שלו."? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |