![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ההבחנה נשמעת לי מלאכותית, במידת מה. אין כוונתי לפסול את השימוש ב''אנוכיי'', אלא להגן על השימוש ב''אנוכי'' גם כתואר השם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ביליתי כמה שניות בנסיון למצוא שמות-עצם שמסתיימים בתנועת i ולראות איך נגזר מהם שם-תואר. בסוף נותרתי עם מיודענו סמילי, ועם ההחלטה שאם ארצה לציין משהו שלו, אומר שהוא סמיליי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נשמע נורא (אנוכיי). ואני חשבתי שבעברית יש המנעות מהגיית yi אחרי i. מיץ - מה עם בכי ובכיין (או בכייני?), חצי וחצוי, יופי ויפה, אופי ואופייני? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם לי זה נשמע (ליתר דיוק: נראה) נורא. או נוראי. פיכסה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הגן האנוכי. לפי המילון שלי "אנוכי" הוא התרגום של selfish - כשמו של הספר באנגלית, בעוד "אנוכיי" הוא egoist (לא שאני יודע מה ההבדל). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הייתי נדרש לתרגם אגואיסט לעברית דווקא הייתי משתמש ב"אנוכייני" (enokhyani). אבל זה רק אני. לא להתייחס. אני לא פה. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |