|
||||
|
||||
נכון,אבל:דבר חשוב שלא ציינת מעבר לעובדות ולמחקרים שנכונים.ברגע שנהפוך את השימוש במריחואנה לחוקי אנו בעצם גורמים באופן לא מודע ליצירת גבול חדש לאנשים,כלומר לכל אדם רציונלי יש לו גבול אליו הוא ישאף לא להגיע קרי מריחואנה, וברגע שניתן לגטימציה לאנשים להשתמש באופן חופשי,אותו אזרח יעלה בסולם הסמים אל אותו תחום שלא אתה ואני מאחלים לאף אחד לטפס. אין זה יעזור שתציג לי מחקרים שנעשו בהולנד שכן אנחנו עם שונה במציאות שונה. מדינה שתפקידה לחפש את הרווחה המיצרפית לתושביה לא יכולה להרשות לעצמה להתיר שימוש בסמים בגלל אוכלוסיה קטנה {אין זה דומה במאומה לזכויות קבוצתיות}ומספיק שתיקח דוגמה מהדוד סם,מדינה שדוגלת בליברליות קיצונית לאזרחיה עדיין מתערבת בכל הנוגע לשימוש בסמים קלים.מדוע??? |
|
||||
|
||||
מדוע הדוד סם מתנהג על כך טוענים רבים כי מדובר בסיבות כלכליות של מגדלי הנייר, אני לא יודע אם זה נכון או לא כך אבל באמריקה הכל יתכן. נשאלת השאלה איפה הוא הגבול מי מחליט אותו ולמה שם? הגדר אוכלוסיה קטנה? האם מה שאל סם טוענים כחצי מליון משתמשים זו אוכלוסיה קטנה? או מה שטוען עלה ירוק כמליון משתמשים בשנה זו אוכלוסיה קטנה, והאם מאה אלף איש שרוצים להשתמש האם זו אוכלוסיה קטנה? מה היא אותה רווחה מיצרפית, מי קובע אותה ועל סמך מה? מה הוא אותו תחום ולמה אתה חשב שכולם נגדו? ולמה לא ליצור גבול מודע במקרה ונסכים כי אכן יש כזה? האם לאדם שלא ניתקל בסוחר סמים יש סוכוי גבוהה יותר להתקבל אם הסמים? (כאשר הסמים נימכרים בבית המרקחת אין סוחרי סמים -אין מי שישכנעה אותך לקחת משהו חזק יותר) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |