|
||||
|
||||
טלה, האם תוכלי לצרף לוח זמנים משוער לכמה מן האירועים שאת מתייחסת אליהם? אני מנסה להבין מתי לדעתך התעצבו המיתוסים האלה, מתי הם הפכו לחגים, וכדומה. |
|
||||
|
||||
המיתוסים, מאחר שהם כבר מעוצבים ביותר בספרות המצויה בכתב, בהכרח חוברו בתקופות שלפני המצאת הכתב, ולכן הם פרהיסטוריים - לכן גם, מה שלא הוכח מתוך ממצאים ארכיאולוגיים, אין שום אפשרות לוודא באיזו תקופה התחבר. אני רואה את התקופות ההיסטוריות, הנמנות רק מאז תחילת הכתב (יתדות בשומר ובבל, חרטומים במצרים) כתקופות של התנוונות המיתוסים הקדומים, מלפני עשרות אלפי שנים. הכתבים הראשונים מתוארכים כמלפני כ-4000 - 5000 שנה. לעומת זאת, ציורי המערות בצרפת ובספרד מתוארכים כמלפני 20,000 - 35,000 שנה. יש לי ספר Prehistoric and Primitive Man של Andreas Lommel , שבו מופיע תבליט סלע (נמצא במוזיאון בבורדו) של דמות נשית עירומה, שופעת אברים, האוחזת בידה מה שמכונה על ידי החוקרים "קרן שפע" - מתוארך ללפני- 10,000 - 15,000 שנה. אפשר להבין מכך שאין להתייחס לשום כתובת היסטורית באותו אופן כמו למיתוסים אותם חושבים החוקרים למוקדמים הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שהמיתוסים אשר לא הועלו על הכתב לא שרדו עד ימינו אנו. קחי לדוגמא את לותן, מות וים, ברור שאלה שלוש גירסאות של אותו מיתוס. ההבדל הוא שהם חוברו ונערכו בתקופות שונות שלותן הוא בלי ספק המאוחר מביניהם כמו ש-'בראשית' הוא הספר המאוחר ביותר מבין ספרי התורה לפי ביקורת המקרא. בנוגע לדמות שופעת האיברים, זה כמו שחוקר בן המאה החמישים אלף יטען שבני המאה העשרים סגדו לחוברות הפלייבוי שלהם.(מי שפיסל את הפסל הזה היה גבר שהרי קווי המתאר שלה לא מציאותיים במיוחד יחסית לתקופה. כמו שנשים שמופיעות ב-'פלייבוי', אינם נשים שתיתקל בהן ברחוב במקרה). במסופוטומיה, ראו את האלים כתערובת של חיה ואדם בעוד רק היוונים ראו אותם כבני אדם.(וגם אז, לא לגמרי. סיפור מות אמו של דיוניסוס כאשר ראתה את דמותו האמיתית של זאוס מעורר שאלה מה היא ראתה. ברור שצורתו האנושית הייתה זה מכבר נאה מאד) |
|
||||
|
||||
אין לי שום ספק שבני המאה העשרים סגדו לחוברות פלייבוי. |
|
||||
|
||||
האם השאלה היא רק "מה היא ראתה?" ומה בדבר מי היא ומה משמעותה של אמו של דיוניסוס? ומה משמעותו של דיוניסוס עצמו, או של זיאוס? העניין במיתוסים הוא מה שהם מסמלים - ללא הסמל אין לסיפורים כל ערך מלבד בידור לשמו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |