|
||||
|
||||
היא תאפשר יתר שיקול דעת לליכוד בהרכבת הקואליציה. בוא ניקח מצב שבפני הליכוד עומדות שלוש אופציות של קואליציית מינימום (בהנחה שמפלגות הימין החילוניות/דתיות-לאומיות לבדה לא תגיע לשישים מנדטים): ממשלה עם החרדים ממשלת אחדות עם העבודה ממשלה עם שינוי (כמובן שכל ממשלה כזו תכלול מפלגות ימין ומפלגות מרכז) ככל ששינוי יותר גדולה, כך האפשרות השלישית נעשית יותר רלוונטית. בשלב הזה, כמובן, זה כבר תלוי בהעדפות של ראש הליכוד - ליצור ממשלה חילונית או חרדית. עוד דבר שכוח רב אצל שינוי יכול ליצור זה אם שני המחנות הגדולים שווים בכוחם, תהיינה שתי "לשונות מאזניים" שניתן יהיה לבחור ביניהן. אפילו אם יבחרו בחרדים, הדרישות שלהם בהכרח תהיינה נמוכות יותר אם החרדים הם מפלגת ציר. מפלגת שינוי גדולה תביא למצב שבו אין מפלגות ציר (כלומר, מפלגה שלא משנה מאיזה כיוון מרכיבים את הממשלה - היא תהיה חייבת להיות בתוכה, משום שהיא כוללת את הח"כ החציוני): שינוי יוצרת פיצול של מרכז המפה הפוליטית (נקרא לזה "מעלה" ו"מטה" לעומת "ימין" ו"שמאל"), ומרכיב הקואליציה יכול לבחור בין המסלולים, כך ששתי המפלגות שמרכיבות את המסלולים הללו כוללים ח"כ חציוני בתוכן. |
|
||||
|
||||
האפשרות השלישית היא פיקציה בלבד, מהסיבות שהסברתי למעלה, קיימות (לליכוד) רק שתי אפשרויות: ימין + חרדים אחדות + חרדים הליכוד לא יקים (הוא יכול להשתתף, עם העבודה תקים, אם כי גם זה בסבירות נמוכה) קואליציה בלי החרדים. שינוי רוצה לגרום לאנשים להאמין שהיא תוכל לשמש כלשון מאזניים, אבל, זה לא מעשי, גם אם היא תקבל 20 מנדטים, הליכוד יעדיף את החרדים (ואת הימין כאפשרות ראשונה ואת העבודה כשניה), רק אם לא יהיה לליכוד ברירה, הוא יאלץ להצטרף לשינוי (ואז, זאת לא תהיה ממשלת ליכוד, אלא ממשלת שינוי). ראש ליכוד ש"יבגוד" בחרדים (בכך שלא רק שלא יצרף אותם לקואליציה, אלא גם יצרף את השונאים הגדולים שלהם, ויפגע באינטרסים שלהם), יפגע באינטרסים של הליכוד כמפלגה, באינטרסים של בוחריו (כמו שהם רואים אותם), תוך כדי נטישת האידיאולוגיה של הליכוד. |
|
||||
|
||||
אותו דבר היית יכול להגיד על צירוף החרדים לממשלת ברק, אבל משום מה כשזה הפוך (צירוף חרדים לממשלה שמאלנית), זה לא נשמע מוזר כל-כך. לליכוד יש אינטרסים חילוניים לא פחות מאשר לכל חילוני. העובדה שעד כה המפלגות החרדיות שירתו את האינטרסים הליכודניקיים בתחום הבטחוני לא משנה את העובדה ששינוי לא רק שתהיה פרטנר נוח לא פחות בתחום הזה, אלא שהיא גם תהיה פרטנר נוח הרבה יותר בתחום הכלכלי. לו אני סילבן שלום והייתי צריך לבחור בין הסתמכות על ש''ס והסתמכות על שינוי - שינוי הייתה הבחירה שלי בלי לחשוב בכלל. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא סימטרית, קל יותר לחרדים "לבגוד" בליכוד, מאשר לליכוד "לבגוד" בחרדים. בבחירות הבאות, השאלה תהיה לאיזה מפלגה יהיה גוש חוסם, שימנע מהמפלגה השניה את הקמת הקואליציה, משום שהחרדים ילכו עם הליכוד, שינוי ילכו עם העבודה, או לבד, אבל בטח לא עם הליכוד (בזמן ברק הייתה שיטה אחרת, ברק כבר נבחר, והאפשרות היחידה שלהם הייתה להצטרף, או להישאר בחוץ). שינוי מאד לא נוחה לליכוד במובן הביטחוני (הם עלולים לדרוש השפעה על מערכת הביטחון, מה שהחרדים לא ידרשו), המדיני (יש שם יונים מובהקות), הכלכלי (יש להם משנה כלכלית שלא נוגעת רק לבוחרים שלהם, מה שעלול לסכן את המשנה הכלכלית של הליכוד) והפוליטי (חלק מבוחרי הליכוד הם דתיים/מסורתיים שלא יקבלו בברכה פגיעה בסטטוס קוו, בעיקר כשש"ס מעודדת מבחוץ). אתה לא סילבן שלום, יש לך אינטרסים ואידיאולוגיה אחרת, אבל בהינתן האינטרסים של שלום, ש"ס עדיפה על שינוי. בגלל שלא נוכל לשכנע זה את זה, אני מציע לחכות ולראות, ליכוד ושינוי בממשלה ביחד נראית לי אופציה לא סבירה. |
|
||||
|
||||
טעיתי, משום מה הליכוד העדיף ללכת עם שינוי מאשר עם ש''ס, ושינוי העדיפה לוותר על (כמעט) כל הדרישות שלה, מעניין מה יצא מזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |