בתשובה לגלעד דנבום, 06/09/02 12:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין בכוונתי להתחרות באלגנטיות שלך, אך אני יודע שגם אתה יודע שאם בכלל תוגדר התוקפנות, לעולם לא ימצאו ארצות הברית ובריטניה על ספסל הנאשמים בשל פשעי העבר, לעולם לא ייתבע מארצות הברית להחזיר את ניו מקסיקו ואריזונה למדינת מקסיקו, כמו שלא ייתבע ממנה להחזיר את כולה לאינדיאנים. תמיד יימצאו אתם ''שרונים'' שלרבים כולל לך קל ונוח לשנוא. לכן, איני חושב שסתרת איזה שהוא ציר מרכזי בדבריי, ודעתי שכל נושא בית הדין הלאומי בהאג הוא נושא מעוות וצבוע שסופו להיעלם היא בין הדעות שלי שאמונתי בם הכי חזקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי עוד להעיר שהבנות בין מדינות כדוגמת אמנת ז'נבה, שמוכרת וידועה לכולנו באמת שנים רבות, אינן פסולות בעיניי, ולא לכך אני מתכוון. מה שנותנות הבנות כאלה הוא מיסוד של הסכמה בין מדינות שנמצאות במלחמה לתועלת שני הצדדים, כשכל צד יודע שאם יפר את ההבנות האלה יוכל גם הצד השני לנהוג כך. הידיעה הזאת היא השיניים של ההבנות האלה ומכוחן היא מתקיימת בפועל. אבל בית הדין הבין לאומי והמנגנונים של חיפוש הפושעים, וכל האופנה האחרונה הם אלה שפסולים בעיניי מהסיבות שהסברתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחזית שלי שאופנת בתי הדין הבין לאומיים עתידה להיעלם, מתממשת מוקדם מהצפוי, אם כי, בשלב זה, עדיין לא מדובר בבית הדין הבין לאומי בהאג, אלא רק בבית הדין בבלגיה שהתנדבה לטפל בכל דגי הרקק החלשים שאינם מאיימים עליה. נראה שהפרלמנט הבלגי התרשל בתפקידו ובנה את החוק כך שאיפשר פתאום טיפול גם בלויתנים. הטעות הזאת הביאה לתביעות גם כנגד אישים בארצות הברית ובריטניה, ובלגיה לא מצאה דרך אלגנטית להתחמק מהטיפול הזה, ולכן הייתה חייבת לבטל את העסק כולו. וכך אמר שר החוץ הבלגי (ציטוט מתוך הקישורית): "למרבה הצער, המטרה הנעלה שהביאה את הפרלמנט לחיקוק החוק נוצלה לצרכים פוליטיים. הדבר הוביל לערעור היחסים עם מדינות אשר תמיד שמרו על קשרים מצויינים עם בלגיה". מה זאת אומרת "נוצלה לצרכים פוליטיים" ? מישהו העז לתבוע גם את הלויתנים, ולא רק את ישראל ושרון, שאותם קל ולא מחייב לשנוא, שלא כצפוי, וכיוון שלא זאת הייתה הכוונה כל העסק הצבוע הזה התמוטט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד ראוי לציין שהחוק לפיו היה אפשר להעמיד לדין לא בלגים על סמך תביעות של לא בלגים בוטל ברוב מוחץ של 39 כנגד 4 . איני יודע באיזה רוב התקבל החוק הזה בזמנו, אך אין ספק שמדובר בשינוי מהפכני פתאומי בראשיהם של המון חברי פרלמנט בלגי בעניינים של ערכי מוסר. מה קרה ? מה היה הגורם שהביא לשינויים מחשבתיים כאלה בקרב כל כך הרבה חברי פרלמנט באופן כל כך פתאומי ? (בעצם את התשובה נתתי בתגובתי הקודמת, אבל קשה לי להניח לעניין. . .) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש קשר לhttp://www.globes.co.il/serve/globes/docView.asp?did... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, זה ממש לא אותו דבר. אני מתייחס לכך שכרכת יחד את החוק הבלגי עם בית הדין הבינ"ל בהאג (הICJ). לICJ סמכות רק על מדינות שחתמו על האמנה שלו, והוא ממש לא אופנה חולפת (נמצא בשטח מ1945). זאת בניגוד לחוק הבלגי, החל גם על מדינות שלא מכירות בבלגיה כבעלת סמכות שיפוטית על אזרחיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי, גם בעניין בית הדין הבין לאומי בהאג, ברגע שהדמויות נגדן יוגשו תביעות ותיערך חקירה תהיינה בוש או בלייר, ימוג כל העסק כך או אחרת כענן עשן, ללא חשיבות מה בדיוק יהיה מנגנון ההתמוססות. כי למרות שאתה אומר שזה לא אותו דבר, הרי מאותן בחינות שאני בוחן את העניין זה בדיוק אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי - אך אתה מדבר מבורות. ראשית, אתה לא מדבר על הICJ כפי שחשבתי (בית הדין הבינ"ל לצדק) אלא על הICC - בית הדין הבינ"ל לפשעים. הICC לא יושב עדיין בהאג (למעשה הוא עדיין לא נחנך). מה שנכון, הוא באמת די חדש - האמנה שלו אושררה רק ב2002, אז אולי באמת אפשר עוד לדבר על "אופנה", אבל אתה שוכח שלאו"ם יש מסורת ותיקה יחסית של שפיטת פושעי מלחמה בטריבונלים מיוחדים שהוקמו לצורך העניין (במקרים של יוגוסלביה ורואנדה) - וזו כבר אופנה של 15 שנה. אבל אלו סתם פרטים קטנים - העובדות שבאמת חסרות לך הן שתיים: א. בית הדין יכול לדון רק מדינות שאשררו חתימתן על האמנה שלו (אמנת רומא) וב. ארצות הברית לא אישררה. *אי אפשר* להגיש תביעה נגד בוש, כי לICC אין שום סמכות באמריקה. בנוסף, אמנת רומא מציינת בפרוש שתחולת בית המשפט הזה *אינה רטרואקטיבית*, והוא יכול לשפוט רק פשעים שנעשו מיום אישרורו (אפריל דאשתקד, כמדומני) - גם אם ישראל תאשרר, אף אחד לא יכול לתבוע את שרון על סברא ושתילה. ולכן יש הבדל עקרוני ביותר בין הICC והחוק הבלגי, ולא מוצדק לכרוך אותם יחדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שאני לא בקי בפרטים על בתי הדין השונים והאמנות השונות, אבל איני חושב שזה חשוב לעניננו. זאת עובדה שלאחרונה (למשל אחרי הקרב בג'נין) דווח בתקשורת על אפשרות שתוגשנה תביעות בעולם כנגד קצינים שפעלו בשם המדינה. אני זוכר ששמעתי אפילו את היועץ המשפטי מדבר על כך. הסכנה הזאת היא חדשה. במלחמותינו הקודמות איש לא העלה על דעתו אפשרות כזאת. גם זאת עובדה. כשדיברתי על אופנה התייחסתי לאפשרות הזאת ולא על אחרת (מבלי להתייחס לשאלה מה בדיוק המנגנון שמאפשר זאת). אמרתי שאם קיימת אפשרות כזאת (והיא קיימת. דובר על כך, וגם היועץ המשפטי דיבר על כך בפרוש), היא תתמוגג ברגע שתופעל על אישים חזקים בעולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |