|
||||
|
||||
טוב. שנינו מתחילים לחזור קצת על עצמנו, והדיון אכן מאבד מהפרודוקטיביות שלו (ומלבד זאת אני גם לא אהיה כאן כנראה בראש השנה כדי להמשיך אותו). לכן אנסה לסכם בקצרה את הדברים מנקודת ראותי: - אתה טענת כי "התיישבות בשטחים כבושים אינה מוסרית" - כשהיקשיתי בעניין מהם שטחים כבושים, ניסחת מחדש את עמדתך והסתפקת בהתייחסות למקרה הפרטי: "ההתיישבות היהודית ב"שטחים" היא לא מוסרית". - אני שאלתי "למה?" ואתה (וגם אחרים) נתתם לי בעצם שתי תשובות: 1. ("התשובה הפורמלית") - מדינת ישראל לא סיפחה את "השטחים" (לא החילה בה את חוקיה) ולכן הם כבושים ו"לא מוסרי" להתיישב בהם. 2. (זו התשובה היותר טובה לדעתי): ב"שטחים" ישנה אוכלוסיה ערבית שחיה תחת משטר צבאי - כלומר נגרם לה סבל. ההתנחלות נועדה (באופן כלשהו) להנציח את המצב הזה (ולכן את סבלם של הפלשתינאים) - ולכן היא אינה מוסרית. לתשובה הפורמלית אני עונה שהיא פורמלית - ומוסר ופורמליסטיקה אינם הולכים יד-ביד לדעתי. ניסיתי להביא דוגמאות שונות, אמיתיות והיפותטיות, שבהם מסופח שטח כלשהו מבלי שהדבר ישנה כלל את מוסריות המעשים שנעשים בו. מעבר לכך טענתי שהחוק הישראלי הוחל למעשה בתחומי ההתנחלויות, כך שתשובה זו אינה רלוונטית לגביהן. לגבי התשובה השניה טענותי בקיצור הן אלה: - הקשר בין קיום ההתנחלויות לבין קיומו של שלטון צבאי על אוכלוסיה פלסטינית אינו מחויב-המציאות, וברוב המקרים הוא פשוט לא קיים. - ההתנחלות מעולם לא שמה לה את שימור השלטון הצבאי כמטרה. אדרבה - בטוחני שרוב המתנחלים היו שמחים לסיים מצב זה - גם אם לא בדרך שאתה רוצה בה (למשל ע"י "טרנספר בהסכמה" - אפשר בהזדמנות לפתוח דיון במוסריותו של הפתרון הזה). מעבר לכך טענתי כנגד האופן הפזיז מדי שבו נעשה שימוש בתותחים הכבדים של ה"מוסר" כדי להצדיק עמדות שהן ביסודן עמדות פרגמטיות, ולא עמדות מוסריות. טענתי שהשימוש בטיעונים מוסריים אינו תורם לוויכוח, אלא מפריע לו. זהו - נדמה לי שאמרתי (יותר מפעם אחת) את כל מה שהיה לי לומר בנושא, והדיון, מבחינתי, יסתיים כנראה כאן לעת עתה (אלא אם כן תבקש ממני להגיב נקודתית לעניין זה או אחר - מה שאעשה בשמחה). --- רק עוד התיחסות נקודתית אחת, ברשותך: ה"אני" (שוצה לעבור לאריאל) היה "אני" מטאפורי - ובסך הכל ניסיתי להדגים בפסקה ההיא מדוע שימוש בטיעון "מוסרי" אינו יעיל וגורם בעצם רק להורדת הויכוח לרמה של "העלבות". לא ניסיתי לטעון ש*אתה* (הממשי) קראת *לי* (הממשי) "פאשיסט" או "גזען". כך שאמנם היתה כאן אי-הבנה, אבל היא לא היתה שלי דווקא (מה שלא אומר שהיא לא קרתה באשמתי). |
|
||||
|
||||
אוקיי. אני אסכם את מה שיש לי להגיד: 1 הוא פשוט חלק מ 2. המשפט ב 2 "...שחיה תחת משטר צבאי" נובע בהכרח מכך שישראל כבשה את השטחים (מופיע ב 1). לעומת זאת, אם ישראל תצא מהם, או שתחיל עליהם את חוקיה, 2 יסתדר, כיוון שהתוכן המוסרי היחיד שיש ב 1 יאבד את ערכו. לדעתי מוסר הוא פורמליסטיקה. מה שאני הייתי מעדיף לקרוא לו מוסר הוא הרגשות שמונעים ממך לפגוע באחרים (וקודם פירטתי ואמרתי שהם בעיקר פחד ואמפתיה). הסיבה שהמינוח שלי לא יתקבל, הוא שאנשים אוהבים להגדיר מוסר כמשהו עקבי וכללי. בגלל זה הדיון הזה היה מבחינתי פורמליסטי-מוסרי. הקשר בין ההתנחלויות לעוול המוסרי (חיי הפלשתינאים תחת שלטון צבאי) הוא פשוט: הן מונעות את פתרונו על ידי נסיגה מהם. העובדה שיש פתרונות אחרים דווקא מדגישה את תפקיד ההתנחלויות: המתנחלים פשוט רוצים למנוע את הפתרון הספציפי של היציאה משם. רק עכשיו (!) מגיע ערכן המוסרי של ההתנחלויות: לדעתי אין זה מוסרי להשפיע על בחירת הפתרון באופן זה. גם לדעתי השימוש שנעשה במוסר הפורמליסטי הזה אינו חשוב. הרי למדינות אין מוסר. את זה עוד כתבתי לפני שבוע בערך לידרן או ערן - כשהוצאתי את השיקולים המוסריים מהדיון עד שמישהו הכניס אותם. ------------- זהו. אמרתי את כל מה שיש לי להגיד. אני חושב שאין לי כשלים, ושאני הוגן. (רק שתדע, לידע כללי - הסיבה שאני חושב שההתנחלויות לא מוסריות-במונחי-מאור-גרינברג, היא שהמתנחלים הם חסרי אמפתיה וחסרי מורא. סוג המוסר הזה תקף גם עלי, לגבי הרבה פעולות שאני עושה בחיים: אם אדם לא מפחד ולא מרגיש אמפתיה כלפי מישהו, הוא לא ינהג כלפיו באופן מוסרי, וזה כולל גם אותי. אם זה לא השתמע בברור, אני מיזנטרופ פאטליסט) |
|
||||
|
||||
רק שלא ישתמע שאני חושב שיש נופך רומנטי למילים ''מיזנטרופ פאטאליסט''. לדעתי זה די מגעיל, אבל לפחות מפוכח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |