בתשובה לרון בן-יעקב, 04/09/02 19:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יודע, לא כל תגובה פה בהכרח משקפת רצון לסתור או לקעקע. לפעמים דיון הוא רק דיון, ואני נזהרת מאוד לא ללכת הלאה עם הפראפראזה הזו. גבולות ההומור של האתר הזה עדיין אינם נהירים לי, ואני לא סארקסטית (לשם שינוי). בוא ננסה לעמוד על הבדלים הסמנטיים ביננו: הבעתי תמיהה על היחס שלך לניק שלי. הבעתי תמיהה על כך שבחרת לענות לאיילת בועזסון, למרות שאני זו שהיית צריך להפנות אליה תשובה, אך בחרת שלא לעשות זאת, מטעמים שכאמור תמוהים בעיני. נפגעתי מכך, ואני לא מתביישת להצהיר זאת קבל עם ופורום. לא הבעתי תמיהה על ש"אינך מגן על הדיזרטציה". נהפוך הוא. הערכתי אותך על כך. שכן לא היתה לי כוונה לקעקע וכו'. ועכשיו לתמיהה האולטימטיבית. הצלחת לבלבל אותי לחלוטין. בתחילה הבנתי, שאת הניק שלי אינך מחבב, ונפגעתי, משום שחשבתי שמין הראוי להתייחס לתוכן של דברי, ליכולת הניסוח, ולא לעטיפה, קרי ניק מקרי לחלוטין, שבו בחרתי לעטוף אותם. עכשיו, אתה מפנה אותי לדברים שכתבת בעבר, שאם אני מבינה אותם נכון, מתייחסים לסגנון כתיבה. אז מה, בעצם, ולכל הרוחות, הפריע לך מלכתחילה לענות לי? מדוע להשפיל אדם שאינך מכיר ולכתוב לו שניק שלו אינו ראוי בעיניך, במקום להתייחס עניינית לדבריו. ואגב, אם לנסות לחזור לדיון המהותי, ולא להתנצחות המיותרת (בעיני לפחות), אין ביננו הרבה הבדלים בתפיסה, אלא שאני מבקשת לבדוק את שורשי האלימות, בגלל הספר שאותו אני קוראת כעת. זה הכל. ואגב, אני מסכימה אתך לחלוטין שהגישות הפילוסופיות, שלא התעמקתי בהן כמוך, ואני מדברת פה "מנהמת לבי", אינן עולות בקנה אחד עם ה"הוכחות המדעיות", הגם שהללו נתונות לפרשנות ולא אחת מוטלות בספק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |