בתשובה לגלעד ברזילי, 03/09/02 22:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני פציפיסט, וזה לא מפריע לי לשרת בצה"ל (בתפקידים ג'ובניקיים). ההיגיון שבעניין דומה למצב הבא: הייתי מאוד מרוצה אם היו מחוקקים חוק שהיה אוסר על אכילת בעלי חיים באופן מיידי וגורף (לעומת זאת ניסויים בבעלי חיים נראים לי מאוד לגיטימיים), אבל אני לא רואה סיבה מיוחדת לא לאכול בשר, בהתחשב בעובדה שרוב האוכלוסיה תאכל בשר גם אם אני אתנזר. כלומר, שוב, המוסר שלי משמעותי רק כאשר יש לו השלכה על המציאות - ולכן אין טעם להיות צמחוני במדינה שאוכלת בשר או פציפיסט במדינה שכולם בה מתגייסים. אין לי כוונה לעלות על שום בריקדות כדי לשנות שום דבר (אבל אם ישראל הייתה הופכת למדינה צמחונית הייתי שמח). אני גם מודע לבעיות טכניות שמונעות מישראלים להיות פציפיסטים של ממש - מה שמערער קצת את המונח עצמו, בעיני. ---------------- רק להגדיש: ישנן שתי סיבות נפרדות שבעטין אין טעם להיות פציפיסט עיקש: אף אחד אחר לא פציפיסט (ברמת דיוק סטטיסטית זו או אחרת), ובמקרה של מדינת ישראל אין ביטחון שפציפיזם יהווה מדיניות מועילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפעם השנייה בשבוע האחרון שאני שומע את זה באייל, ואני כל כך לא מצליח להתחבר אל ההגיון שמאחורי זה. (אני מתכוון להגיון שלך שגורס "לא לגיטימי לאכול בשר, אם אני לא אוכל בשר עדיין יאכלו בשר => לגיטימי לאכול בשר") במקום לכתוב הכל מחדש, ראה אם תוכל לענות על סעיף ב. כאן: תגובה 87559 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי כמעט בדיוק על אותה שאלה לשט"ג, אבל אני אחזור על זה. יש הבדל מאוד ברור בין חלק מהדברים שהזכרת שם, ובמיוחד הזונות (אם כי כרגע מתנהל דיון על אם בכלל יש נזק בזנות), ובין אכילת פרות, ואני אנסה להסביר מה ההבדל. כשמדובר בצורך להגן על דולפינים, מה שחשוב הוא חיי הדולפינים, חיי כל אחד מהפרטים, והרצון לשמר אותם (בטבע, לא בקופסאות שימורים). לכל אחד מהפרטים יש ערך ביחס לבעיה הכוללת, גם אם אינפיניטיסימלי. כשמדובר בדאודורנט, מה שחשוב הוא *גודל* החור באוזון, והרצון שיהיה מינימלי. לכל קמ"ר יש ערך ביחס לבעיה הכוללת, גם אם אינפיניטיסימלי. כשמדובר בבחירות (להן אני דווקא לא מתכוון להצביע, מסיבות אחרות), מה שחשוב הוא מי ייבחר. לכל קול יש ערך ביחס לבעיה הכוללת, גם אם אינפיניטיסימלי. (את הזונות אני לא אזכיר, כי יש דיון מקביל שאולי עוד ישפיע על דעתי) מהצד השני של המתרס: כשמדובר באכילת בשר, הבעיה מבחינתי היא הרשות שאנחנו לוקחים כשאנחנו שוחטים אותן. נראה לי שעצם ההכרה בבעיתיות שבכך יהפוך את האנושות לטובה יותר. אם אני אוכל פרה, אני משפיע *רק על הכמות (ונראה לי שבצורה יותר אינפיניטיסימלית מאשר כל השאר), ולא על הרשות*. לכן מבחינתי אין טעם להתנזר מאכילת פרות. אם הייתי מאוד מחבב את הפרות באופן יותר אישי, הייתי מסתכל על זה אחרת, כי לחיי כל פרה היה ערך בעיני, גם אם אינפיניטיסימלי ביחס לכמות הנשחטת. יוצא דופן - ניסויים קוסמטיים. כאן, התנגדות צרכנית היא בעלת השפעה על הרשות שלקחו על עצמן החברות, וזאת מבלי להשפיע על מספר החיות שסבלו באופן ישיר. כאן גם ההתנגדות היא הכי "פחות אינפיניטיסימלית", כי חברות קוסמטיקה חיות על יחסי ציבור, וזה הרבה יותר חשוב להן. אם יש צורך בהבהרות, אשמח לספקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שענית גם לי, כי את התשובה לשוטה לא הבנתי. דווקא נראה לי שלהיות צמחוני זה בפרוש תרומהd לכיוון "עצם ההכרה בבעיתיות שבכך", בכך שאתה מעלה את הבעייה לתודעת הסובבים אותך, ומשפיע על אלו המושפעים ממך. אבל, מי אני שאקבע לך מה לאכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תרומה לכיוון, נכון. אבל הנה הבדל נוסף: במקרים שבחלק העליון עצם הפעולה שלי הוא התרומה (לפחות תחת תיווך דרך הקשר עסק-צרכן, עם הדולפינים והדאודורנט). עם הבשר (בהתחשב בשאיפות האישיות שלי) זה קצת שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העניין של אכילת בשר כי ממילא האחרים אוכלים לא הבנתי לגמרי. הרי את החיה הספציפית שהפכה להיות ההמבורגר שלך אף אחד אחד לא אוכל אלא אתה בעצמך (טוב, אתה לא אוכל פרה שלמה, אבל אתה מבין למה אני מתכוון. בסה"כ במהלך חייך אתה במו פיך אכלת לפחות כמה וכמה תרנגולות שבגלל הסרתן מהמדף בסופר נשחטו החברות שלהן בטרם עת). למה המוסר הפרטי שלך תלוי בשאלה אם אני וחברי רוצחים תרנגולות? ושאלת המשך: האם בחברה קניבלית היית קניבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת ההמשך לא כל כך מוצלחת, כי אם הייתי קניבל הייתי קניבל (ז"א - אם הייתי מתחנך אצל הורים קניבלים אני חושב שהמוסר שלי היה שונה ממה שהוא כרגע). אסף עמית אמר פעם שבכל שניה נשחטות אלפי חיות. חישוב זריז ורשלני מראה שאני אוכל תרנגולת אחת בחודש, ופרה אחת בשנה או משוה כזה (וחזיר פעם בכמה שנים. פשוט לפני שבוע אני וחברים עשינו ארוחת פאר מספריבס ופילה חזיר). האמת שבגלל שאכלתי קצת מולים ושרימפסים ושבלולים בצרפת הגדלתי את מספר הפרטים שאכלתי באופן די משמעותי. אני אולי מבין את מה שאסף עמית אומר - אין לנו זכות לפגוע בפרות או תרנגולות, מעצם העובדה שהן לא אנחנו (נכון?) - ואני מסכים איתו. למרות זאת, אני חושב שערך חיי תרנגולת הוא נמוך יחסית - אםילו נמוך יותר מהנאה שלי מאכילתה (אבל עדיין אין לי *זכות* לאכול אותה). בכל מקרה, אני יכול רק לחזור על הטיעון הכמותי עכשיו. איך אומרים (אולי יהודים לא אמורים להגיד את זה, אבל), רצח של בן אדם אחד זו טרגדיה, רצח של מיליונים זה סטטיסטיקה? אז אני לא מסכים עם המשפט הזה, אבל אני כן חושב שלפרות הוא נכון, כי אין להם קשרים משפחתיים או חברויות יותר מדי עמוקות (לדעתי אין שום דבר רע במיוחד בלמות, הרבה יותר גרוע להיות קרוב של מישהו שמת). --------------------- טוב, לרגע איבדתי את הריכוז. מה שאני אומר הוא: 1. אין לנו זכות להרוג פרות. 2. אנחנו הורגים אותן בכל זאת - בכמויות אדירות. 3. אני חושב שהיה יותר נכון לא להרוג פרות בכלל לשם אכילתן. 4. אני בכלל לא מצטער על פרה שמתה. לא אכפת לי לאכול כמות כפולה של פרות. סיכום: פרה אחת יותר או פחות לא תקרב אותנו להתמודדות עם 3, שהוא מה שמטריד אותי, ולא 4. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |