בתשובה ללולו, 02/09/02 0:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל ספר מתאר חוויה, אבל בד"כ יש ערך מוסף. למשל, ספר יכול לתאר חוויה של שכול, ואני ארצה לקרוא את זה כי החוויה הזו באה יחד עם סיפור מעניין. בד"כ אלו סיפורים בדיוניים, ובמקרים אחרים, זו ביוגרפיה של אנשים מעניינים. הבנתי שמה שאת כותבת אינו ספר בדיוני, ולכן אנחנו נשארים עם האופציה שאת אדם מעניין. לא מכיר אותך במיוחד, אז אני לא יכול לקבוע אם כן או לא, אבל קשה לי להאמין שסתם אדם שלא מכיר אותך ירצה לקרוא את הספר שלך במצב כזה. חשת באיחוד עם אלוהים? כלומר, את יודעת בוודאות שיש אלוהים? מעניין. איך? האייל יוזכר בו? לטובה או לרעה?1 זה היה מנומק? המשפט הזה, אם נתרגם אותו בפשטות, אומר "אתם המאנייקים קטני האמונה, תלכו כולכם לגהינום כי אתם טפשים מכדי להבין איזה מאנייקים אתם". 1 האייל הוא אתר נהדר אבל העורך הראשי שלו חרא של בן-אדם, לצורך העניין, זה איזכור לרעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי תיאור של שכול אבל יש לי תיאור של חוויה לא פחות אוניברסלית ואני לא מדברת על ההארה. חוץ מזה יכול מאוד להיות שאתה צודק. שזה לא יעניין איש. שאני אסיים את התהליך המרפא הזה של כתיבת הספר ואיש אפילו לא יתעניין בכתב היד. יכול להיות. בינתיים, לשמחתי, שני אנשים, שקוראים הרבה, שאני מאוד סומכת על דעתם, שאחד מהם גם כותב ומפרסם הרבה נתנו לי פידבק חיובי וגורף: לכי על זה ובגדול. כך או כך באמת שהעיקר מבחינתי הוא המתנה שניתנה לי שהיא תהליך כתיבת הספר. חשתי באיחוד עם אלוהים. אני יודעת בוודאות שיש אלוהים. אכן זה מעניין. איך? אתה שואל, אני כותבת ספר שמנסה להסביר את התהליכים העדינים והאינטימים שהביאו אותי לוודאות זו. כשאמרתי שזה מנומק התכוונתי למשפט "השרויים בגהנום ימשיכו איתו לעולם המתים כיוון שהגהנום שרוי בתודעתם ותודעתם היא הדבר היחיד שימשיך להתקיים" כעונה על השאלה של שוטה הכפר הגלובלי בהקשר של קיום התודעה לאחר המוות. למה שאני אגיד שאתה חרא של בנאדם דובי? לאור היכרותנו המועטה. אני מבטיחה לך שאם המקום שלך בספר יגדל, או אם נדמה יהיה לי שזה עלול לפגוע בך, אני אתן לך לקרוא לפני שאפרסם. אין לי עניין להכפיש איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אוניברסלית אם מקודם אמרת שהיא אישית ושאנשים אחרים לא עברו את זה? לא, אנשים אחרים מאוד יאהבו את זה. אנשים אחרים אוהבים הרבה דברים שאני חושב שלא צריכים להיות בחנויות ספרים. מדפים שלמים של ספרי ניו אייג' קיימים כיום, ואנשים קונים את זה. אני לא מדבר פרקטית מה יקרה. אני שואל למה לדעתך *צריכים* אנשים לרצות לקרוא את זה. הבדל משמעותי. נו, אז תביאי איזה תקציר, איזה טעימה קטנה מההסברים הללו. למה התודעה תמשיך להתקיים? מה גורם לך לחשוב דבר כזה? כי כזה אני. אבל זה לא אומר שצריך לכתוב את זה בספר לדראון עולם. אני מבטיח לך שהמקום שלי בספר לא יגדל, אלא בתור דוגמא רעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאנשים אחרים לא עברו את זה? כבר כתבתי למעלה, קודם כל אני כותבת בשבילי. התהליך הוא תהליך מרפא. למה שאנשים יתעניינו בזה? יש סוג מסויים של אנשים, שמאוד יתעניין בספר הזה שלי. כבר ברור לכולם שאתה לא אחד מהם. הייתי בנאדם לא פחות סקפטי, לא פחות ציני ממך. הייתי אתאיסטית מושבעת. אבל, עברתי חוויה שהעבירה אותי צד. בעצמי אני בשוק מזה. אבל קיבלתי הוכחות חותכות לקיומו של אלוהים. אם כזה אתה אז לא נורא בעיניי שייכתבו את זה בספר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר כתוב לדראון עולם בספר החיים | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |