|
||||
|
||||
השאלה האם החוויה שלי היא חוויה דתית או שאלו תעתועי גופי היא השאלה בהא הידיעה מבחינתך ובצדק. גם אני מן הסתם, עסקתי בשאלה זו במהלך השנה שבה עברתי את התהליך שעברתי, אלא שהתשובה שקיבלתי היא חד משמעית ואני משוכנעת בדבר אחד שמוליך אותי לשאר: האנושות מחוברת באלפי חוטים סמויים ושאינם סמויים מן העין. מאחר וחוויתי חיים חסרי משמעות שהובילו אותי לגהנום ומאחר שכעת, בחיים שהם מלאי משמעות אני חווה לראשונה בחיי תחושות אושר וסיפוק עצמי לא נותר לי אלא להגיע למסקנות מרחיקות הלכת שהגעתי אליהן וששטחתי אותן בפניכם. אתה צודק – גן העדן שאני מדברת עליו הוא אכן סך הרגשתי והוא לא מעיד על קיומו כמקום או כמצב אלא עבורי. ** עלעלתי ולא מצאתי |
|
||||
|
||||
הנה עוד נקודה משותפת, והיא שהאנושות מחוברת בחוטים אם כי לא בהכרח סמויים. האדם יכול להתפתח רק בתוך חברה ותרבות. כבר הבאתי במקום אחר דוגמא קטנה לגבי תינוק. תגובה 80706 חיפוש ההוכחות לקיומו של אלוהים הוא מעינינו הפרטי של כל אחד אבל אם תכנסי לחנות הספרים הקרובה לביתך ותעלעלי בספר ושמו "מילון הדתות" תגלי שמתוארות בו עשרות דתות שונות. כל האנשים שמאמינים בדתות האלה עברו מן הסתם חויה דתית כלשהי(*). אני מניח שהמכנה המשותף לחוויות הגולמיות שעברו עליהן הוא שאם נביט במוחם נגלה פעילות אלקטרוכימית (כאמור, מבלי יכולת לדעת מה תוכנה). ברם, בסופו של דבר כל אחד נתן לחויות הללו משמעות שונה, בהתאם למטען התרבותי שהוא נושא עימו, בתוך ראשו. כמובן שישנם מקרים מיוחדים שבהם אדם עובר מדת לדת, אך כאן מעורב תהליך של לימוד וצבירת ידע חדש תוך עימותו עם הידע הקודם שלך, שגם זה תהליך מנטלי. (*)בתהליך "שקט" של שינון, או "רועש" טיכסי. |
|
||||
|
||||
יפה הדוגמא של התינוק, אבל כתבתי: סמויים ושאינם סמויים וזה לא שכל אחד נתן לחוויות האלה משמעות שונה, הם פשוט חוו את ההארה בצורה שונה. אלוהים ברא אותנו בצלמו ובדמותו. אנחנו המרכיבים של אלוהים. אנחנו וכל מה שנמצא ביקום. לכן, ההארה שהיא חוויה סופר אינטימית, נחווית בהתאם לרקע, למטען ולכל מה שמרכיב אדם, כולל כמובן החומרים הכימים שמתרוצצים לו במוח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |