|
||||
|
||||
למי שמחפש את הצדק החברתי בהחלטת בג"צ מסתבר שהוא הגיע מאוחר מידי. |
|
||||
|
||||
דעה נוספת: "החלטה זו לא עוסקת בקרקעות חקלאיות אלא בקרקעות שמתחת לבתי המגורים ושטחי המחיה בקיבוצים. די באי דיוק זה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לכל הטיעונים הגבוהים בדבר "צדק חלוקתי" בהקשר זה. המתנגדים מלינים ש"מסדרים מגרש" לחקלאים. הם שכחו שלמאות אלפי בעלי בתים ודירות בערים ברחבי הארץ כבר "סידרו מגרש" לפני שנים. כשמינהל מקרקעי ישראל ערך מבצע היוון ואיפשר לבעלי מגרשים של דונם או עשרה דונם באפקה או בדניה לקבל את הקרקע ב-3.75% משוויה, במה שהיה המהפכה הקרקעית המשמעותית ביותר בתולדות המדינה, איש לא טרח לכתוב על כך. כעת, כשמתעורר החשש שמא חקלאי בכפר מנחם או במשמר השרון יוכל לחכור לדורות באותם תנאים מגרש של מקסימום חצי דונם (מגבלה שמוטלת על הקיבוצים ולא היתה קיימת בעיר), נשמעות זעקות מכל עבר. 80% מההתיישבות העובדת מתגוררים בפריפריה; אותם נגב וגליל, שמרבים כל כך לדבר כיום על הצורך לסייע להם ולחזק אותם. בני לא מעט קיבוצים שעזבו את בתיהם עומדים בתור כדי לחזור ולחזק חבלי ארץ אלה. הם אינם "בעלי ממון", אלא צעירים המוכנים לחיות רחוק מהנוחות של המרכז בתמורה לחיי קהילה, השקעה גדולה בחינוך וסביבה ירוקה. קליטתם היא הדרך האמיתית לחיזוק הפריפריה. לשם כך זקוקה ההתיישבות העובדת למינימום, שניתן כבר מזמן בחיפה או בהרצליה." (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtPE.jhtml?...) |
|
||||
|
||||
קודם כל שמחתי לראות שהדיון מתעורר שוב לחיים. בכל פעם שאני קורא על "צדק חלוקתי" ועמדת הקשת "הדמוקרטית" המזרחית בעניין אני נדהם מההתעלמות לא מהעבר ב 48' או לפני שנים, אלא ממה שקורה היום. הקיבוצים ה "מסכנים" יקבלו עזרה על כך שהפכו לגופים פרטיים וכל מה שהשקיעה בהם המדינה במשך דורות מופרט או יופרט. "הקשת" רוצה חלוקה שוויונית יותר - למי? מאחר ואני לא מזרחי ולא קיבוצניק, ולחליפין להורי לא היה מגרש להיוון, מי ידאג לי? בהיותי ישראלי שעובד למחייתו עם ילדים ומשכנתא (ומייצג את הרוב) אני מחוץ לדיון. החלוקה ה"שיוויונית" שמציעה "הקשת" מבטיחה רק דבר אחד - את קיומה של "הקשת".... בהזדמנות זו אני מתנצל על מוצאי האשכנזי, ומבטיח לשבת בשקט.... חשבתי לייסד את "הקשת האשכנזית" אבל אנחנו הרי מקבלים מליונים רק בגלל שמות המשפחה. וברצינות - ילדי הקיבוצים מתחילים אחרי צבא עם 0 חסכונות ובלי בית על שם ההורים, ולכן זכאים ל"חיזוק". ומה איתנו, עירוניים שנמצאים באותו מצב? למה ילד עירוני לא זכאי לכלום, וילדי הקיבוצים הנגזלים יבנו וילה גדולה על המדשאות? דרך אגב, לגבי "חיזוק הפריפריה" - קיבוצים כמו געש, שפיים, מעברות, יקום, כבר מזמן גזרו את הקופון מאחר והם במרכז הארץ. אז למה הם יכללו בהסדר לגבי הקרקעות? אני יליד הפריפריה ולא קיבלתי כלום, מי שרוצה לחזק אותי מוזמן להפקיד ישירות לחשבון שלי (פרטים בהמשך), ומי שרוצה שוויון לא יכול להישאר בקיבוץ, או לקרוא לארגון שלו "מזרחית" ו "דמוקרטית" באותה שורה. |
|
||||
|
||||
"ילדי הקיבוצים מתחילים אחרי צבא עם 0 חסכונות ובלי בית על שם ההורים, ולכן זכאים ל"חיזוק". ומה איתנו, עירוניים שנמצאים באותו מצב? למה ילד עירוני לא זכאי לכלום, וילדי הקיבוצים הנגזלים יבנו וילה גדולה על המדשאות?" ילדי הקיבוצים שנמצאים בלי בית על שם ההורים, נמצאים בלי בית על שם ההורים משום שהבית שההורים שלהם בנו, מעמל כפיהם, לא שייך להוריהם, אלא למדינה. ילד עירוני שנמצא באותו מצב, נמצא באותו מצב בגלל שהוריו לא קנו בית. אתה מסוגל לראות את ההבדל? |
|
||||
|
||||
"החוכר העירוני שווה יותר" "...במבצע היוון שעורך המינהל בכפר יונה או בבית אליעזר ישלם החוכר העירוני 5%-3% משווי הקרקע (9,000 עד 15 אלף שקל), בעוד שחברי הקיבוצים עין החורש וגבעת חיים ישלמו לפי המלצות ועדת הבר 33% מהשווי (100 אלף שקל)...." עמירם כהן הארץ, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
תשמע ידידי, לא ברור לי מה אתה רוצה. עוד לפני שאתה חושף את חשבון הבנק שלך, אנא נסח מחדש את טיעוניך. תודה. |
|
||||
|
||||
עמכם הסליחה והנה ניסוח ברור יותר: 1. המדינה צריכה להחליט האם הקיבוצים עדיין רלבנטיים , האם הם מכשיר עבורה או ההיפך, האם היא אחראית לקיומם ועד כמה. 2. הקיבוצים לא יכולים פשוט לקבל את הקרקע כי אינם מאמינים יותר באינטרנציונל. 3. "הקשת המזרחית" (ובשום פנים ואופן לא דמוקרטית) לא יכולה לזעוק חמס כשכל מה שהיא רוצה זה גם כן פיצוי על עוולות שהמדינה עשתה לכולם, אבל הפיצוי שהיא מבקשת הוא רק לחלק ספציפי באוכלוסיה. לסמיילי - אני מבין את ההבדל, אבל לא מבין למה הוא רלבנטי. מנקודת מבט שוויונית או חברתית, יש שני ילדים שאחרי צבא מתחילים פה מ - 0. האם ילד להורים שלא הצליחו (לבד) לא זכאי וילד להורים שלא הצליחו (כקיבוץ) זכאי? (אגב לדעתי אף אחד לא זכאי וצריך גם להטיל מס מיוחד על חברי הקשת המזרחית). |
|
||||
|
||||
3. אז אתה מבין את ההבדל, רק לא מכיר את העובדות? זה לא שההורים של הקיבוץ "לא הצליחו" הם כן הצליחו, הם עבדו קשה ובנו בית, רק שלפי חוק מדינה, הבית שהם בנו בעמל כפיהם לא שייך להם (בגלל שהם חברים ב"עמותה שיתופית"), אלא למדינה. |
|
||||
|
||||
הרוב המכריע של אוכלוסיית המדינה היא עירונית, בשעה שכ80% מהקרקעות של המדינה נשלטות על ידי מועצות איזוריות. על קרקעות אלה ישנם נכסים רבים מניבי ארנונה. לדוגמא, מועצת תמר חולשת על הכנסות ארנונה הנובעות ממפעלי ים המלח, מלונות ים המלח, הקריה למחקר גרעיני ועוד. 1300 תושבים חולשים על נכסים אלה במקום עשרות אלפי התושבים בערים הסמוכות - ערד ודימונה. שר הפנים, פינס, בלחץ "הקשת" הורה לתקן עיוות זה. האם בסוגיה זו "הפיצוי" ש"הקשת" מבקשת היא רק לחלק ספציפי באוכלוסיה? גם בסוגיית שינוי יעוד הקרקע החקלאית, "הקשת" פועלת (1) למען חלוקה צודקת יותר של נכסי המדינה, ו(2)למען אוכלוסייה גדולה הרבה יותר רחבה ממה שאתה מנסה לצייר. אפשר להתווכח על 1, אבל לא על 2. לא הבנתי איזה מס אתה מעוניין להטיל על חברי הקשת. מכאן זה נשמע הזוי. סתם שתדע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |