מקצבי נדבות 89256
ירדן ניר יום ג', 3/9/2002, 9:48
"קצבת הילד הרביעי גדולה פי שניים מקצבת הילד השלישי. ההגיון, כמובן, אומר אחרת - שהרי ככל שיש יותר ילדים במשפחה, ההוצאה לילד הנוסף רק הולכת וקטנה (העברת בגדים וחפצים, עזרה מהאחים הגדולים וכו')."

הטענה הזו נידונה לאחרונה באייל, במסגרת איזה דיון ארוך מכדי לקשר אליו. ומה שעלה שם שהניסוח הזה פשטני מדי. הוא מניח ש*כל* ההוצאות על ילד אמורות לבוא מתוך הקצבה, וזה כמובן בעייתי.

מודל אחר הוא כזה: אפשר להניח שההורים יוכלו להקצות חלק מהכנסתם לצרכי הילדים. נניח שהם יכולים להקצות אלף שקל; היכולת הזו לא גדלה עם כל ילד נוסף (אם כבר, אז ההיפך, כי הזמן הפנוי קטן). אז לילד אחד יש אלף שקל + קצבה; אם יש שני ילדים, יש לכל אחד חמש מאות שקל + קצבה; וכולי. או, באופן שקול, כל ילד נוסף דורש מההורים להוציא יותר כסף כדי לכסות את הפער בין הקצבה לבין הצרכים האמיתיים של הילד.

רוצה לומר, הקצבה גדלה עם כל ילד לא כדי שיהיה יותר כדאי להביא לעולם ילדים נוספים, אלא כדי להקטין את האי-כדאיות שבהבאת ילדים נוספים לעולם.

כמובן, זה נכון רק אם אכן מניחים שהצרכים של ילד גדולים יותר מהקצבה המקסימלית לילד. וכמובן, "הצרכים של ילד" אינם גודל אוביקטיבי, אלא תלויי תרבות והרגלים. מה שעוד עלה בדיון ההוא, ברגעים הבודדים שהוא העמיק טיפה, הוא שקורים בפועל מצבים שהמשפחה עניה מספיק, ובכל זאת מביאה לעולם מספיק ילדים, כדי שכן יהיה להם כדאי להביא עוד ילדים. וזו הקטסטרופה.
מקצבי נדבות 89337
אסף שרעבי • בתשובה לירדן ניר יום ג', 3/9/2002, 13:16
אתה בהחלט צודק. ההכנסה של כל משפחה מתחלקת על פני יותר נפשות בכל פעם שמגיע עולל חדש למשפחה. מההיבט הזה, המדינה צריכה להגדיל את הקצבה עבור כל ילד נוסף כך שזה יהווה פיצוי על הכסף שהוא גוזל מאחיו הגדולים.
אלא שאני מציע דרך הסתכלות שונה. הקיצבה מסייעת למשפחה בכך שהיא מממנת *חלק* מהוצאות המשפחה עבור כל ילד. ההוצאות עבור כל ילד אינן גדלות עם כל ילד נוסף. הילד הנוסף אינו דורש יותר משאבים מהילד שבא לפניו. ובכך דבריי אכן עומדים במבחן המציאות: "ההוצאה לילד הנוסף רק הולכת וקטנה".
המשפחה צריכה לכלכל את צעדיה כך שלא תביא ילדים מעבר ליכולותיה הכלכליות.
שים לב לנתון הבא - קיבצת הילד הראשון עומדת כיום על 146 ש"ח. קיצבת הילד השני עומדת על 292 ש"ח. פי שניים בדיוק. לא שקל יותר. הקיצבה מתחילה לעלות עבור כל ילד נוסף רק החל מהילד השלישי - הילד השלישי גורר העלה נוספת של 289 ש"ח בקצבת הילדים. זאת אומרת הילד השלישי שקול לשניים שלפניו. הילד הרביעי גורר העלאה בסכום הדומה לכל שלושת הילדים שלפניו. זאת אומרת, אין מחשבה קוהרנטית מאחורי קיצבאות הילדים. רק חטוף כפי יכולתך.
מקצבי נדבות 89351
האייל האנומלי • בתשובה לאסף שרעבי יום ג', 3/9/2002, 14:16
ודאי שיש מחשבה קוהרנטית. זאת סדרת פיבונצ'י.
מקצבי נדבות 89394
אשר לבשן • בתשובה להאייל האנומלי יום ג', 3/9/2002, 16:24
כמעט. ע''פ שרעבי, הילד הרביעי מקבל כסכום כל השלושה שלפניו, ולא כסכום השני והשלישי בלבד.
מקצבי נדבות 89402
האייל המקברי • בתשובה לאשר לבשן יום ג', 3/9/2002, 16:44
מה קורה אם אחד מארבעת הילדים מת פתאום? ההורים מקבלים פחות "כסכום כל השלושה"?
כמעט 89468
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האנומלי יום ד', 4/9/2002, 0:12
למעשה זו סדרת הפרשים חשבונית.
למעשה הגיוני ש 89476
האייל הגולה • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 4/9/2002, 1:15
המדינה תרצה לעודד את הילודה דווקא בקרב השכבות החזקות, לכן קצבת הילדים צריכה להיות פונקציה עולה של הכנסת ההורים. בנוסף, בוודאי שרצוי שלא יהיו במשפחה יותר מ 5 ילדים וגם לא פחות משניים (בהנחה שלא תהיה יותר עלייה), לכן הקיצבה צריכה להיות משהו כמו:

אחוז מסויים מהכנסת ההורים כפול מספר הילדים בין 1 ל 2
אחוז גבוה יותר מהכנסת ההורים כפול מספר הילדים בין 3 ל 5 ילדים.
אפס עבור ילדים מעבר ל 5.
למעשה סופר הגיוני ש 89487
עוזי ו. • בתשובה להאייל הגולה יום ד', 4/9/2002, 2:15
רעיון מצוין: לתת קצבאות ילדים גבוהות יותר ככל שהכנסת ההורים גבוהה יותר.
הרי הילד העשיר מפונק יותר, והוא צריך משחקים למחשב, ומדבקות פאואר ריינג'רס ונעלי נייקי, והג'ינס הקרוע שלו צריך להיות מפריז. הג'ינס של הילד מנתיבות כבר קרוע כי שלושת האחים שלו לבשו אותו לפניו, אז הוא לא ממש זקוק לקצבת ילדים.

אם המדינה רוצה לעודד ילודה בשכבות החזקות, הדרך היחידה שפתוחה בפניה היא הורדה (אחידה) של הקצבאות.
מקצבי נדבות 89543
ירדן ניר • בתשובה לאסף שרעבי יום ד', 4/9/2002, 11:47
הפסקה השניה שלך היא לא "דרך הסתכלות שונה" מוצלחת לפסקה הראשונה. היא לוקחת בחשבון פחות נתונים, לכן היא פחות נכונה.

זה שהמשפחה צריכה לכלכל את צעדיה כך שלא תביא ילדים מעבר ליכולתיה הכלכליות זה נכון, אבל זה נכון באותה מידה ללא תלות במדיניות קצבאות הילדים: אם המדיניות ידועה וקבועה, המשפחות יכולות לקחת אותה בחשבון ולכלכל את צעדיהן בהתאם.

זה שהקצבה השולית לילד מתחילה לעלות רק מהילד השלישי, לא מוכיח שכל השיטה היא אבסורדית. לכל היותר זה עיוות מקומי - ועיוותים כאלו קיימים בהמון המון תשלומים, שיש בהם מדרגות וקפיצות.

ראה, גם אני לא מחבב את השיטה. זו בבירור ובגלוי שיטה שמעודדת ילודה (גם אם היא רק מקטינה את אי-כדאיות הילודה, אז היא מעודדת ילודה), ואני חושב שזו מטרה פסולה ואף קטקסטרופלית. טענתי רק שאינך יכול לפסול אותה כאבסורדית כל כך בקלות, רק על סמך העליה בקצבה השולית.
מקצבי נדבות 89982
אסף שרעבי • בתשובה לירדן ניר יום ו', 6/9/2002, 1:27
זו בברור דרך הסתכלות שונה ולא ''פחות נכונה''. אני לא אתן הנחה במס הכנסה למי שקונה שלוש טלויזיות רק בגלל שעם קניית הטלויזיה הראשונה (ולבטח אחרי השניה) ההכנסה הפנויה שלו קטנה.
ההחלטה האם אני עוזר לכל ילד ומקצה עבורו סכום נפרד או האם אני מתחשב בכמות הילדים הקיימים היא לאו דווקא (אם כי גם) החלטה כלכלית.

הבאתי את הדוגמא לקבצאות הילדים לא כדי להראות עד כמה המצב אבסורדי, אלא כדוגמא להוצאה ממשלתית המטופלת על ידי אגף התקציבים באוצר ועל ידי ח''כים נעדרי ראיה רחבה (הלפרט לדוגמא).
מקצבי נדבות 90069
ירדן ניר • בתשובה לאסף שרעבי יום ו', 6/9/2002, 13:56
הטיעון "ההוצאות לילד קטeנות עם כל ילד נוסף, ולכן אבסורד להגדיל את הקצבה לילד עם כל ילד נוסף" הוא פשוט טיעון שגוי (למרות שהרישא שלו נכונה, אני מניח). מתחבאת בו ההנחה שהקצבה לילד נועדה למלא אחוז נתון וקבוע מההוצאות לילד (או, כמקרה פרטי, את כל ההוצאות לילד). ככל הידוע לי, אף אחד מעולם לא טען דבר כזה, ואיני רואה בכך משהו מובן מאליו. אם אתה חושב שזו צריכה להיות המטרה של הקצבאות, עליך לנמק מדוע; בוודאי שאינך יכול לומר על המדיניות הנוכחית שהיא אבסורד.

אני מנחש שניסוח סביר יותר לכוונת המחוקק בקצבאות הילדים היא, באופן כללי (ומעורפל), להקל על משפחות לממן הוצאות על הילדים. מכיוון שלמטרה זו בהחלט רלוונטי השיקול של ההכנסה הפנויה של ההורים המתחלקת על יותר ילדים, אז טיעון שלוקח זאת בחשבון הוא כן נכון יותר מטיעון שלא לוקח זאת בחשבון. טוב, לא יודע אם *נכון* יותר, אבל משהו יותר.

לא חשוב, נדמה לי ששנינו מסכימים שכך או כך, מדיניות הקצבה השולית העולה היא ממש, ממש לא טובה.
מקצבי נדבות 90088
עוזי ו. • בתשובה לירדן ניר יום ו', 6/9/2002, 17:31
הרעיון של קצבה שולית עולה הוא פשוט בתכלית: ההוצאות האמיתיות על ילד גבוהות גם מהקצבה לילד עשירי - אלא שהורים לילד אחד יכולים לממן את ההפרש ממשכורתם הממוצעת בקלות יחסית; הורים לשניים צריכים קצת יותר עזרה, אבל עדיין מרבית הנטל נופל עליהם. להורים לתשעה לא נותרה, מן הסתם, הוצאה פנויה, ולכן המדינה נוטלת על עצמה כמעט את כל הוצאות הגידול של הילד העשירי.

הנחת היסוד כאן היא שהמדינה צריכה לנתק בין מספר הילדים למצב הכלכלי של הוריהם. אפשר להתווכח עם ההנחה הזו, אבל היא לפחות מסבירה את העובדות.
מקצבי נדבות 90146
ירדן ניר • בתשובה לעוזי ו. שבת, 7/9/2002, 8:07
כן, זה מה שכתבתי בתגובה שפתחה את הפתיל. ואסף אפילו הסכים מייד (ורק הוסיף ''אבל'', שעליו היה הויכוח).
מתמטיקה וכלכלה. 90503
לוגי גרסקו • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 9/9/2002, 17:10
יש בעיה מתמטית הטיעון 'ההכנסה הפנויה' כמו שהובא כאן. כדי להמחיש אשתמש בנתונים שהובאו לעיל, בלי לטעון שהם נכונים.
נניח, כפי שנטען, שההכנסה הפנויה של ההורים לגידול ילדים היא 1000 ש"ח. נניח שקצבת הילד הראשון היא 200 ש"ח. במקרה כזה, להורים יש יכולת להוציא על הילד 1200 ש"ח.
נניח שיש שני ילדים: כאמור, להורים יש 500 ש"ח לכל ילד. כדי שכל ילד יקבל תמיכה באותה רמה שמבטיחה הקצבה לילד הראשון, צריך להשלים לו ל- 1200 ש"ח. כלומר, משפחה עם שני ילדים צריכה לקבל 700 ש"ח לכל ילד ובסה"כ 1400 ש"ח.
נניח שיש שלושה: להורים יש 333 ש"ח לכל ילד. כדי להשלים, כל ילד צריל לקבל 866 ש"ח, ובסה"כ 2600 ש"ח.
בצורה דומה משפחה עם 4 ילדים צריכה לקבל 3800 ש"ח, עם 5 ילדים 5000 ש"ח וכן הלאה. איך זה מתרגם לקצבאות?
באופן מפתיע, אם השיטה הייתה כזו, היינו מקבלים את הקצבאות הבאות:
לילד ראשון - 200 ש"ח
לילד שני - 1200 ש"ח
לילד שלישי - 1200 ש"ח
לילד רביעי - 1200 ש"ח, וכן הלאה...
כלומר: ההיגיון שהוצג אינו מחייב עליה בתוספת השולית של הקצבאות אלא קפיצה גדולה מהילד הראשון לשני ואז קצבאות קבועות.
מתמטיקה וכלכלה. 90520
עוזי ו. • בתשובה ללוגי גרסקו יום ב', 9/9/2002, 18:42
נניח, כפי שאתה מציע, שההוצאה לכל ילד היא קבועה (נאמר 1200 ש"ח).

אם באמת כמות ההכנסה הפנויה למשפחה היא 1000 ש"ח, אז החשבון שלך נכון. אבל נניח שההכנסה הפנויה היא 3000 ש"ח: אז הילד הראשון לא אמור לקבל כלום; גם השני לא; השלישי צריך לקבל 600 ש"ח, ומהרביעי ומעלה - 1200 ש"ח. זה יותר קרוב למציאות (למרות שהמספרים מוגזמים).

אפשר להמציא מודל מסובך יותר (שמתחשב בעובדה שלא לכל המשפחות אותה הכנסה פנויה), אבל מכיוון שלא אלו השיקולים שבאמת מסבירים את הקצבאות, זה נהיה קצת משעמם.
מתמטיקה וכלכלה. 112024
לוגי גרסקו • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 10/12/2002, 20:28
הרעיון שהוצג היה שיש לתת קצבאות כך שכל ילד יקבל סכום מסוים, מינימלי וקבוע, בין אם הוא הראשון או האחד עשר.
ההנחה שלך התבססה על כך שההכנסה הפנויה של המשפחה לצורך גידול ילדים גדולה פי 2.5 מסכום מינימלי זה. זה נראה לי בלתי סביר בעליל, בפרט שלוקחים בחשבון שהנתמכים העיקרים ע"י הקצבאות הם אלו שהכנסתם נמוכה.
מתמטיקה וכלכלה. 112085
דובי קננגיסר • בתשובה ללוגי גרסקו יום ג', 10/12/2002, 23:04
קצבאות ילדים הן אוניברסליות. אין זה נכון להגיד ש''הנתמכים העיקרים ע''י הקצבאות הם אלו שהכנסתם נמוכה''.
הסבר אלטרנטיבי 323478
האייל האלמוני • בתשובה לאסף שרעבי שבת, 13/8/2005, 4:27
רוב המשפחות בישראל יירצו ממילא להביא 3 ילדים (2.4 בממוצע?), כך שאין צורך לעודד אותם להביא את הילדים האלו ע"י כסף רב, אבל החל מהילד הרביעי ומעלה רוב האנשים כבר פחות ששים להשריץ עוד ועוד עד אינסוף, לכן צריך לעודד אותם ע"י מענקים כספיים (הולכים וגדלים) למען ייפרו ויירבו וימלאו את הארץ...
מקצבי נדבות 89841
שרגא • בתשובה לירדן ניר יום ה', 5/9/2002, 14:18
בנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה שההוצאות העיקריות על ילד לא מתקזזות עם ההוצאות על אחיו (חיתולים, אוכל, ב"ס, חוגים וכד').

הערה נוספת שיש לי היא לגבי המחשבה שאנשים מביאים לעולם ילדים משיקולים כספיים. אולי אני תמים אך אני מאמין שאם קיימים כאלו אנשים, הם מהווים אחוז קטן ביותר.
אני עדיין מאמין כי רוב האנשים המביאים ילדים רבים לעולם עושים זאת מתוך אמונה באל או מתוך אמונה שילדים הם שמחה.

דרך-אגב, האם ידוע למישהו מהו הסכום המוקצה לקצבאות ילדים בשנה ומה הוא מהווה מתוך כלל התקציב ?
מקצבי נדבות 89849
טלי • בתשובה לשרגא יום ה', 5/9/2002, 15:13
אנשים לא מביאים ילדים לעולם רק משיקולים כלכליים. רובם אפילו לא עושים את השיקול הזה במודע. אבל בפועל, השיקול הזה נכנס למערכת השיקולים במידה זו או אחרת.

מחשבות כמו: האם אני יכול "להרשות לעצמי" עוד ילד, או "איפה נשים את הילד שיוולד" הן מחשבות לגיטימיות שעוברות בראשם של אנשים המתכננים ילד נוסף. מערבות את המרכיב הכלכלי בצורה ברורה.

אבל זה קיים גם בעקיפין.
נמצא במחקרים למשל (אין בידי את המקור כרגע, אבל אם יתגלה צורך אוכל לחפשו) שקיימת גליות מסוימת במספר הילדים על פי דורות, כשאחד ההסברים האפשריים הוא:
ילדים של דור מרובה ילדים זוכרים את המצוקה הכלכלית ומעדיפים לחסוך אותה מילדיהם. ילדים לדור מועט ילדים יחיו ברווחה כלכלית גדולה ילדים, ויוכלו להרשות לעצמם להביא יותר ילדים לעולם.

ויותר מזה, נראה כי מספר הילדים מושפע בצורה חזרה מלחצים חברתיים, ואלה קשורים קשר הדוק במצב כלכלי (כאחד הגורמים, לא כגורם יחיד).

כאשר מסתכלים על הדור הקודם ועוד יותר על זה שלפניו בקרב רוב האוכלוסייה החרדית, ריבוי ילדים במידה שהוא שכיח היום לא היה תופעה נפוצה. (משפחות בנות חמישה ילדים נחשבו למשפחות גדולות). היכולות הכלכלית לפרנס יותר ילדים הובילה לאופנה של ריבוי ילדים.
מקצבי נדבות 89858
שרגא • בתשובה לטלי יום ה', 5/9/2002, 16:25
אתחיל מהסוף. אמנם אני חילוני אך סבא שלי גדל במשפחה חרדית בפולין. היו לו 10 אחים ואחיות וכן להוריו. אני מכיר מספר משפחות עם מספר ילדים דומה גם במשפחות ספרדיות. התופעה היתה נפוצה מאוד (לאו דווקא במשפחות חרדיות). לדעתי הסיבה שהיום ישנם פחות ופחות משפחות כאלו באוכלוסייה החילונית היא שינוי סולם הערכים וסדר העדיפויות. החילונים מעדיפים לגור בשכונה טובה יותר, לנסוע ברכב חדיש יותר, לקנות DVD, לטוס לחו"ל וכד'.
בניגוד אליהם החרדים מעדיפים לחיות חיים צנועים יותר (בד"כ) ולהביא יותר ילדים לעולם.

בניגוד לכל מיניי מנכלי"ם, פוליטיקאים, קבלנים, ועוד מספר לא מבוטל של בעלי מקצועות וכח המרוויחים על חשבוני ועל חשבונך מיליונים, פה מדובר בכמה מאות שקלים בחודש. אמנם מדובר ביותר אנשים אך זה מתקזז בסופו של דבר.

אוסיף רק שאני בהחלט נגד תופעה של אנשים שמביאים לעולם יותר ילדים ממה שהם מסוגלים לפרנס. לצערינו ישנם אנשים כשלו ובתור מדינת רווחה (בערך) עלינו לדאוג לאותם ילדים ממש כשם שאנו דואגים לילדים שהוריהם מכים אותם או מזניחים אותם. אם בכלל, יש מקום לדאוג ,שקצבת הילדים תהיה ביחס הפוך לשכר ההורים.
מקצבי נדבות 89881
טלי • בתשובה לשרגא יום ה', 5/9/2002, 17:21
כמו שאמרתי קודם, מספר הילדים במשפחה נובע מגורמים שונים: כלכליים, חברתיים, דתיים, אפשרות טכנית לתכנון ילודה (כאשר אין אמצעי מניעה יעילים ונגישים, מספר הילדים גדל ברוב המקרים), שיעורי תמותה, ורבים אחרים.

הסיבות שדחפו לכיוון של משפחות מרובות ילדים בדורות קודמים נבעו בין היתר מהשילוב של שמירה על מצוות הדת (סטטיסטית מי שמקפיד על "עונתה" הוא בעל הסתברות גבוהה יותר לילודה), היעדר אמצעי מניעה, יחד עם ירידה מסוימת בשיעורי התמותה שהובילה לשרידות יחסים של הצאצאים.

ובאופן כללי בנוגע לקצבאות ילדים, אולי ניתן לחשוב על המרת הקצבאות במוצרים (ראיתי דברים דומים בארה"ב, פה הורים מקבלים תלושי אוכל למשל).
מקצבי נדבות 89976
אסף שרעבי • בתשובה לשרגא יום ו', 6/9/2002, 0:57
בשנת 2001 עמד הסכום על 7.5 מיליארד ש"ח
מקצבי נדבות 90036
דובי קננגיסר • בתשובה לשרגא יום ו', 6/9/2002, 11:26
העובדה היא שסטטיסטית, הייתה עלייה משמעותית במספר הילדים הממוצע במשפחות חרדיות זמן קצר אחרי שיצרו את קצבאות הילדים במתכונתם הקודמת (לפני חוק משפחות מרובות ילדים), עלייה שהיא משמעותית גדולה יותר מאשר הירידה בתמותת ילדים באותה תקופה. השינוי הזה מעיד על כך ששיקולים כלכליים כן היו מעורבים בגודל המשפחה בקרב משפחות חרדיות רבות.
נכון בעיקרון אם כי קצת פשטני 90057
טלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 6/9/2002, 13:13
קצת פשטני לחשוב שמספר הילדים השתנה בהתאם לגורם משפיע בודד.
הקצבאות השפיעו ככל הנראה, אבל סביר להניח שגם מרכיבים חברתיים וכלכליים אחרים.
קצת פשטני, אבל לא מאד 90087
האייל הגולה • בתשובה לטלי יום ו', 6/9/2002, 17:04
הנה דוגמא:

את מאד אוהבת את להקת האיילים הקורעים ובמיוחד את הדיסק האחרון שלהם "קורעים כורעים". האיילים מגיעים בשבוע הבא להופעה בסמוך למקום מגורייך. בהיותך מובטלת (חוץ מאשר לימודים בכולל הרפורמי), אין לך אילוצים שימנעו ממך ללכת להופעה. הכולל משלם לך מדי חודש דמי קיום של 1500 ש"ח.

מחיר הכרטיס 10 ש"ח. האם תלכי?
מחיר הכרטיס 100 ש"ח. האם תלכי?
מחיר הכרטיס 10000 ש"ח. האם תלכי?
קצת פשטני, אבל לא מאד 90089
טלי • בתשובה להאייל הגולה יום ו', 6/9/2002, 17:34
ואפילו בדוגמא הזו יהיו עוד גורמים שישפיעו.

למשל: ב- 10000 אני לא אלך בכל מקרה.
ב- 10 ש"ח אני אלך כמעט בכל מקרה.

ב- 100 ש"ח:
אם כל החברים שלי הולכים אז כן.
אם אף אחד לא הולך - אז לא.

אם באותו זמן יש לי חתונה משפחתית אז לא.
אם אין לי בייבי סיטר לילדים אז לא.
קצת פשטני, אבל לא מאד 90099
האייל הגולה • בתשובה לטלי יום ו', 6/9/2002, 18:26
קודם כל, אם תקראי את הודעתי, תראי שציינתי במפורש שאין גורמים שיפריעו לך ללכת להופעה ושאת מאד רוצה ללכת אליה (כמו למשל זוג שאין לו בעיות בריאות מיוחדות ורוצה מאד עוד ילד). השיקול המרכזי בהחלטה שלך הוא כלכלי והתשובה שנתת - ב 10 כמעט בטוח, ב 100 אולי וב 10000 בטוח שלא מראה כיצד הגישה הפשטנית היתה חוזה את התנהגותך במקרה זה בוודאות גבוהה.

אגב, גם במקרה של שיקולים כלכליים טהורים יש לעתים פרמטרים נוספים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות - למשל אם קנית גלידה ב 4 שקלים והכדור נפל על הרצפה לפני שטעמת ממנו, יש סיכוי שתקני עוד גלידה באותו מחיר, אך הוא נמוך בהרבה מהסיכוי שהיית קונה גלידה ב 8 שקלים במקור. מעבר לכך, תחושת ה "דפקו אותי" שמתפתחת בך כתוצאה מקניית שני כדורים ב 4 שקלים גדולה פי 2-3 מזו שבקניית כדור אחד ב 8 שקלים.
ולפני שמישהו קופץ 90101
האייל הגולה • בתשובה להאייל הגולה יום ו', 6/9/2002, 18:48
ושואל איך אפשר לכמת תחושה, אפשר לעשות זאת על ידי מדידת ההשפעה שלה על התנהגות עתידית. כך למשל, אם מציגים בפני 100 משקיעים השקעה בעלת תשואה נתונה, משקיעים שהפסידו לאחרונה כסף ידרשו רמות סיכון נמוכות בערך פי 2.2 מכאלו שלא הפסידו ומשקיעים שהרוויחו לאחונה כסף יסתפקו ברמות סיכון גבוהות פי 1.2 מאלה שלא הרוויחו (או הפסידו). כך ניתן לומר שהתגובה להפסד גדולה פי 2.6 בערך מהתגובה לרווח.

אותו דבר אפשר לעשות עם גלידה.
נכון בעיקרון אם כי קצת פשטני 90090
דובי קננגיסר • בתשובה לטלי יום ו', 6/9/2002, 17:40
בכלל לא פשטני. נכון יהיה לומר שזה פשטני לקבוע כי מספר הילדים נקבע ע"י משתנה אחד. אבל, בהנתן שכל המשתנים הרלוונטיים האחרים לא השתנו, הרי ששינוי במשתנה אחד יכול גם יכול להשפיע באופן דרסטי על התוצאה הסופית.
או, בצורה מתמטית יותר:

אם Y=a+b+c*d,
ואם e>c
ואם Y'=a+b+e*d
אז (בהנחה ש-d גדול מאפס) Y יהיה קטן מ-Y'.
פשטני בעיקרון אם כי קצת נכון 90093
עוזי ו. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 6/9/2002, 17:51
הפשטנות היא להניח שבעשרים שנה לא השתנו המשתנים הרלוונטיים האחרים. באותה מידה אפשר להוכיח שככל שכדור הארץ מתחמם עולה מספר הילדים במשפחה חרדית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות