אוי לא 89141
ארז ליבנה יום ב', 2/9/2002, 21:02
אוי לא, זה קורה שוב..
שוב ירדו לנו על הראש "תוכניות חירום" ופתרונות קסומים שנראה כאילו שלפו אותם מהשרוול תוך ישיבה בשרותים.
בחיי שזה מביא לי את החלאסטרה, הטפשות של מקבלי ההחלטות בנושא הזהירות בדרכים עולה לנו כל יום בהרוגים, ומנצחת את המלחמות ואת הפיגועים בכמות הנזק שהיא גורמת.
השיטה היא פשוטה, נתפסים לאיזשהו מספר, כי אנחנו הרי חיים בעידן של מספרים, ומקשקשים אם להקטין או להגדיל אותו: מהירות נסיעה, זמן ההצקה לנהג החדש, משך השלילה כזו או אחרת.
אני לא אתפלא אם נעבור גם לגובה הנהג ורוחב הגלגל, גם להם יש יופי של מספרים שאפשר להתווכח עליהם.
העובדה שמהירות היא בסך הכל הגורם השישי בחשיבותו לתאונות, לא מונע ממשטרת ישראל לרכז את שיא כוחה באפיק מאד מתגמל זה (כסף מדוחות).
אבל במדינת הפל-קל, הרבה יותר קל התעסק בתפל, לשלש קנסות, לרדת לחיי הנהגים הצעירים ובכלל לגלגל את האשמה על הנהג.

החקיקה הקיימת בעניין הנהגים החדשים וזו שמדובר עליה עכשו תהיה בכי לדורות רבים רבים.
כל מי יש לו פה רשיון יכול להודות בינו לבין עצמו כי הוא עוד היה רחוק מלהיות נהג משופשף עם קבלת הרשיון.
להיות במשבצת הנהג החונך המנוסה זה הרי לא תענוג גדול (מנסיון), והנהגים החדשים עשויים כמעט שלא למצוא מי שיסע איתם.
מה שיקרה הוא החבר'ה יוציאו רשיונות ואז את המעט שהם שולטים בו הם פשוט ישכחו, כי זה לא הוטמע בהם טוב.
ונהג מנוסה, נאמר הורה, מי אמר שהוא חונך טוב, ולא למשל אדם היסטרי עם שגיאות קדומות משל עצמו?
משרד הרשיון - נתת רשיון? אז נתת, די עם ההגבלות.

ענישה ע"י שוטר ללא משפט - איזה יופי.

למישהו יצא לחשוב מה המשמעות של "כביש אדום"? (למי שלא בעניינים, זה כביש עם שיעור נפגעים רב מאד)
האם ניתן לייחס נתון כזה לנהג, הרי הוא בהגדרה ציון סטטיסטי למידת הסכנה של ה*כביש*.
לגלגל"צ היה פעם קמפיין: "לאף אחד אין רשיון להרוג אותך" - ותמיד השלמתי את הקריין " חוץ מלמע"צ ".
יצא לי לצבור קילומטראז' לא מבוטל על כבישי הארץ, ככה שאני ראיתי את הסכנות.
הנה כמה: (1)העליה לירושלים, הכביש מפותל תלול מאד ודו סיטרי. זה לא מפריע לו להיות ללא כל הפרדה בין הכיוונים מלבד קו חמוד (מגינות סחרוב לכניסה) - מעניין כמה מתים עלה לנו החסכון הזה בחצי קלימוטר של הפרדה מבטון , (2)הכבישים המפותלים והחשוכים לחלוטין בצפון, בדרך מלטרון לרחובות, בדרום , (3)הבורות שמתכסים במים כל שנה, (4) שילוט מתטעה וקווי כביש מחוקים ומצטלבים שגורמים לעוקב אחריהם למשוך את ההגה בהפתעה ברגע האחרון,(5) להשאיר כביש מקורצף למחצה לאיזה חודש חודשיים, ויש עוד הרבה..
בפיהוק של בוקר אנחנו שומעים כי דרך זו-וזו פקוקה בגלל תאונה, כל יום. וזה כבר לא מזיז לנו, כי אפילו לא עומדת מאחורי המוות כוונת זדון כמו בפיגוע.

אם רוצים להציל חיים, לעשות ולא לקשקש שטויות פופוליסטיות במיץ, כדאי לשפר באופן משמעותי את הכבישים, להיות מאד קשוב לתלונות ובקשות הציבור ולהשקיע בהוראה איכותית של נהיגה.
באשר לאפרים סנה, אם אלה התוכניות שלו, אני מציע לו לא לרוץ בקרוב לשום דבר שיש לי זכות הצבעה בו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות