בתשובה לערן בילינסקי, 02/09/02 19:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואגב, את אותה הטייה עושה האתר שהבאת כאשר הוא בא לחשב את היחס סגל-סטודנטים. הנתון הנכון להשוואה לדעתי הוא סטודנטים בפקולטות למדעי הרוח חלקי סגל בפקולטות למדעי הרוח (עם תיקון מתבקש לעובדי מינהל כלל-אוניברסיטאים, כלומר כאלו העוסקים בניהול המוסד, המקבילים לניהול ישיבה) ואגב נוסף, אם כבר מתלוננים שם על גל"ץ, לדעתי השערוריה האמיתית היא גלגל"ץ. מילא תחנת רדיו צבאית - את זה עוד אפשר להבין, אבל תחנת רדיו צבאית שהקהל שלה הוא ציבור הנוסעים במכוניות? דיווחי תנועה? אמנם יש שם בדרך כלל מוסיקה לא רעה, אבל אין לדעתי שום הצדקה שצה"ל יהיה זה שיחזיק אותה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה חלקו של משרד התחבורה בתקציב גלגלצ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו חלק? איפה הקישור לתקציב 2002? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הוא אחד המפרסמים הגדולים בתחנה (היחיד שמקבל טאג-ליין: "בשיתוף משרד התחבורה – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל(א), עדיין מדובר בדחיה, אולם בדחיה שחוזרת על עצמה. בסוף כל דחיה חייב תלמיד הישיבה לדחות מחדש. בקשר להקצבה, הבאתי לך את משרד התקציב. בכל מקרה, עליך לחלק את התקציב להשכלה הגבוהה במספר התלמידים, בידיעה שגם איקס האחוזים הלומדים בפקולטות שלא דורשות ציוד יקר (מדעי הרוח, מדעי היהדות, אומנויות, שפות, משפטים, מנהל עסקים וכו') מקבלים את אותו המספר. באשר לרוב ישיבה - משכורתו נמוכה בהרבה ממשכורתו של פרופסור או של דיקן. אין לי מקור לזה, עם זאת. בכל מקרה, אני מקבל את דעתך שלא לגבש דעה. עם זאת, נראה שרוב הציבור החילוני כבר גבש את דעתו. בקשר לגל''ץ - כבר היו מספר עתירות בנושא. אני חושב שהן נדחו בלחץ הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. דחייה שחוזרת על עצמה, ושברור מראש שבסופה לא תתבצע הפעולה פשוט אינה דחייה. לכל צורך מעשי, היא משהו אחר. לקרוא לה דחייה זו עצימת עיניים מודעת. ג. לא הבנתי את החישוב שאתה מציע. הנקודה שלי היא להבין מהי ההשקעה של המדינה בתלמיד, תוך הכללה סבירה של ההוצאות העקיפות. לכן, בתלמיד במדעי הרוח לא מושקע אותו הסכום שמושקע בתלמיד במדעים מדוייקים, בשל השוני בהוצאות העקיפות (ואף בהוצאות הישירות). גם כאשר יהיה המספר הזה בידינו, עדיין יהיה קשה להשוות. תלמיד ישיבה מקבל קצבת קיום בעוד סטודנט, גם במדעי הרוח, צריך לבחור בין להסתמך על הוריו לכלכלתו, לעבוד בעצמו (לפני הלימודים או תוך כדי. מכר שלי עבד שנתיים כדי לממן את לימודיו), או להתנדב לפר"ח ולקבל מלגה מוגבלת (כ- 5000 ש"ח בשנה או בסמסטר, אא"ט), אך יש לציין שההתנדבות לפר"ח מהווה פעילות קהילתית, שאני לא יודע אם יש לה מקבילה אצל בני ישיבות, ובוודאי שמלגת הקיום שלהם אינה תלויה בפעילות שכזו. כלומר, גם אחרי שיהיו בידינו הנתונים שאני מחפש, יהיה לנו קשה להשוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כמו 4500 בשנה, הלוואי בסמסטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורמאלית, עדיין מדובר בדחייה, גם אם המטרה ידועה לשני הצדדים. בכל מקרה, הצד הפרומאלי הוא שחשוב, משום שזו הסיבה שאסור להם לעבוד. סטודנט לא מקבל מלגת מחייה כי סטודנט יכול לעבוד (עתודאים לעומת זאת, מקבלים תמיכה עצומה ממערכת הבטחון, אם כי יש בכך גם שיקולים אחרים). בכל מקרה, גם אם ההצקבה לסטודנט אינה גבוהה מההקצבה לאברך, קשה באותה מידה לקבוע את ההיפך. אפילו יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, העניין הוא שהפורמליסטיקה לא תואמת את הפרקטיקה. פורמלית, אני יכול לזכות במליון שקל בלוטו אם ארכוש טופס. בפועל, הסיכוי לכך הוא אפסי. את עניין מקורות המחייה של סטודנט לא הבאתי כדי לנגח. הבאתי כדי להראות שגם אם יהיה בידינו המספר, עדיין יהיה קשה להשוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הפורמליסטיקה רלוונטית להבנת המצב שנוצר, לפיו חרדי מחוייב לעשות צבא אם יפרוש מהישיבה ויהיה מעוניין לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינוי של השנים האחרונות. עד לפני מספר שנים, עתודאים לא קיבלו גרוש ממשרד הביטחון בתקופת דחיית השירות. בזכות אהוד ברק (בתקופתו כרמטכ"ל) שהמציא את מושג 'העתודה הקרבית' ושאילץ עתודאים להתגייס לשירות שלא במקצוע, חלה הידרדרות אדירה במספר הנרשמים לעתודה. כדי לפתות מועמדים נאלץ צה"ל להציע תמיכה למתאימים, משהו בסביבות 10000 ש"ח לשנה. ודרך אגב, עתודאים בזמן דח"ש רשאים לעבוד בכל עבודה שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר הגיע הזמן כבר לשאול: למי הם נחוצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי? גל"צ? גלגל"צ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |