|
||||
|
||||
אז בכלל אינני מבין מה הוא רצה להגיד. |
|
||||
|
||||
עזוב נכנעתי הפתרון הוא אכן לאפשר להם ללמוד ולעבוד. משום מה נראה לי שזה לא ממש ישפר את המצב, עדין תשאר התביעה הבסיסת מן המדינה הטוענת שיש לה מחויבות בסיסית כלפי צבור לומדי תורה והיא חיבת לדאוג להם לקמח וביטחון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהחרדי הממוצע שתשאל (בהנחה והוא לא חוזר בתשובה, משמע, התחנך בילדותו כחרדי), מה הוא אוהב בישראל, הוא יגיד לך שזה כסף. לא בטחון. הם מאמינים שהאל שומר עליהם. בקשר לקמח - כמו כל אזרחי המדינה. |
|
||||
|
||||
כל עוד המדינה ממלאת את תפקיד האל ודואגת לכסף קמח ובטחון אני משער שאין סיבה שלא לאהוב אותה. |
|
||||
|
||||
ממלאת את תפקיד האל? אני לא חושב שחרדי, או דתי כלשהו, יגיד זאת. וכפי שאמרתי, לא המדינה מספקת לך בטחון. האל מספק להם לפי דעתם. |
|
||||
|
||||
לפי ההשקפה הזאת הוא מספק גם את הקמח. הוא בכלל ברא אותי רק כדי שאהיה מכשיר להעברת קמח לחרדים. |
|
||||
|
||||
לא מדוייק, כי את הקמח אתה מספק בעצמך בתשלום מיסים (בהנחה ויתנו להם לעבוד כמובן). המדינה רק ממלאת את חלקה בהסכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |