בתשובה לשלום, 02/09/02 9:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרעיון במשפט הראשון שלך נכון בעיקרו, אבל הניסוח גרוע במידה שאולי יכולה להסביר את הכשלים הלוגיים שבאים אחריו. המינים לא התפתחו "כדי שיתאימו" טוב יותר לסביבתם, אבל אפשר להגיד שמי שבמקרה התאים טוב יותר לסביבתו המשתנה העמיד יותר צאצאים. אתה צודק בהחלט, האדם המודרני הוא בעל כושר הישרדות נמוך יותר משל הקוף בסביבתם הטבעית של הקופים. אלא שאנחנו לא חיים בג'ונגל, וגם אם היינו חיים שם למה שנהיה עירומים? הרי למדנו כבר מאבותינו (קז"ל1) להתשמש בפרוות בעלי חיים כדי להתחמם כשקר, הלא כן? זה לא שהאדם הותאם לחיים בפנטהאוז ממוזג בקפיצה אחת, אלא שעם שינוי סביבת המחיה שלו מג'ונגל לסאוונה ושינוי הרגלי החיים שלו מקטיפת פירות לליקוט וציד, התועלת בהשרת שער גופו עלתה על החסרונות, להם נמצאו פתרונות בדמות פרוות ואש. מדובר כאן על שינויים שנמשכו במשך זמן ארוך, בד בבד עם שינויי הסביבה. אגב, אם אתה רוצה ללמוד באמת על אותה תיאוריה "מלאה חורים ככברה" כדי שתוכל לגבש עליה דיעה מעבר ל"נאמר על", הספר "הקוף העירום" הוא נקודת פתיחה מצוינת לענייני השיער שהעלית, למרות שהוא לא לגמרי עדכני2. חסרונותיו של האדם המודרני בג'ונגל אינם שונים מחסרונותיה של מכונית מודרנית בג'ונגל. הגלגל הומצא הרבה לפני האוטוסטרדה, וההתפתחות של הכבישים וכלי הרכב נמשכה בד בבד, ממש כמו שהתפתחות האדם הלכה בד בבד עם תנאי הסביבה שלו (אמנם במקרה הזה אני מדבר על התפתחות שאכן היה לה יוצר תבוני, אבל לא זאת הנקודה. הדמיון בין המקרים הוא בהתפתחות ההדדית של כלי הרכב וה"סביבה" שלהם) "נאמר על" הוא טיעון מגוחך. המון דברים נאמרו על כל נושא שבעולם, צריך לבדוק כל "נאמר" כזה, אלא אם כן אתה מקבל את בניזרי כסמכות מדעית שאין עליה עוררין, ואז באמת חבל על הזמן. אין למדע שום "פחד" מסיפור הבריאה, למען האמת במשך רוב ההיסטוריה האנושית לא היתה לסיפור הזה שום אלטרנטיבה והוא היה מקובל, בצורה זאת או אחרת, על כולם. אלא מאי? באה המציאות וטפחה על פנינו, התגלו עוד ועוד עובדות שלא התאימו למסופר בכתבי הקודש, והמדע, פחות או יותר, *נאלץ* לוותר על סיפור הבריאה (דארווין, למשל, התחיל את דרכו כאדם מאמין, והתלבט שמשך כעשרים שנה אם לפרסם את התיאוריה שלו, בין השאר מנימוקים של חילול הקודש). --------------- 1 - קדמונינו זכרם לברכה. גם לי מותר. 2 - אגב, השיער לא מפסיק לגדול כשהוא מגיע לאורך מסויים, לא אצלנו ולא אצל הקופים. השערות פשוט נושרות, ובהתאם לקצב הגידול ולאורך ההחיים הממוצע של השערה מתקבל אורך השיער. שער הראש הארוך לא מהווה בעיה אמיתית בסאוונה, למרות גורלו האכזר של אבשלום, כי שם לא רכבו על סוסים (המצאה מודרנית למדי) ולא חיו בסבך. אריות מסתדרים לא רע עם הרעמה שלהם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |