|
||||
|
||||
לכל אדם יש זכות לקורת גג, אבל אף אחד לא אמר שהוא חייב להיות בעליה של אותה קורת גג. אגב, עובדה שאנשים נוטים לשכוח היא שהזכויות, כפי שכבר אמרתי, הן מגבלה על השלטון, לא משהו שחייבים לתת לאדם, אלא משהו שאסור לקחת ממנו. יש לאנשים זכות לחיים. זה לא אומר שהממשל מחוייב להחזיר לכל אדם את חייו אם הוא מת, במקרה, אלא שעל הממשל לעשות כל שביכולתו כדי שיוכל לממש את זכותו לחיים (על ידי מניעת פשע ומניעת רשלנות מסוכנת, למשל). לממשל אין זכות לכפות על איש לדור ברחוב, אבל אני לא חושב שהממשל מחוייב להשיג קורת גג לכל אוויל שהמיר את כל כספו בהרואין. שלטון שמקים מוסדות כמו הדיור הציבורי, למשל, הוא שלטון שעושה מעבר למה שהוא *חייב* לעשות. עכשיו אתה דורש שלא רק שישיגו לאנשים דירות בשכירות נמוכה, אלא שגם יתנו לאנשים הללו להיות בעלי הדירות, בחינם? בשתי מילים? לך חפש. אף אחד לא שם אף אחד להחליט שום דבר. אם אתה רוצה לקנות דירה - אתה מוזמן לעשות כן. אה, אין לך כסף? אז תחפש מישהו שילווה לך. גם לחברים שלך אין כסף? וואלה בעיה. אה, הנה פה יש לך בנק נחמד שמוכן להלוות לך כמה כסף שאתה צריך. כל מה שאתה צריך לעשות, זה להוכיח לבנק שממש תוכל להחזיר לו את הכסף הזה, פלוס ריבית, על השרות שנתן לך. אין לך ערובה להחזרת המשכנתא? GO TO לך חפש. גם אם תחליט שאת הבעלות על הנעליים שהמפעל מייצר יחזיקו כל העובדים במפעל במשותף, הוא לא ממש ישרוד הרבה זמן. שים לב: לאדם יש כסף (מאיזו סיבה שלא תהיה). אדם מחליט להקים מפעל לנעליים. אדם קונה מפעל, לוקח הלוואות, מחתים שותפים, וקונה מכונות. אדם צריך עובדים, אדם מפרסם מודעה בעיתון ומיידע את לשכת העבודה. לשכת העבודה שולחת לאדם אנשים שמוכנים לעבוד. האדם מגיע להסכם עם האנשים שהם יקבלו כך וכך כסף עבור עבודתם. *האנשים מסכימים*. כאן נפצל את האפשרויות: א. האדם מנהל את המפעל היטב, המפעל מצליח בצורה שלא תאמן, אדם נעשה עשיר, ואולי נותן לעובדים שלו העלאה במשכורת. ב. האדם מנהל את המפעל לא רע, המפעל שורד לאורך שנים רבות, אדם מקבל פרנסה מהמפעל לכל חייו, עובדים ממשיכים לעבוד. ג. האדם מנהל את המפעל גרוע, המפעל פושט רגל, אדם יורד מנכסיו, אנשים מובטלים. ד. האדם יוצא מדעתו, ומחליט שכל העובדים מקבלים משכורות ברמות זהות. המנהלים הזוטרים מתפטרים, כי זה אדיוטי שהם ירוויחו כמו עובר חסר-השכלה, המפעל קורס, אנשים מובטלים. א' ו-ב' הם טובים, מ-ג' כדאי להמנע, ו-ד' הוא מפגר לחלוטין. איזה כיף, אגב, לכלול "גניבה" באותה שורה עם "צבירה" ו"ירושה". זה אפילו משעשע, אם מתחשבים בעובדה שכמה שורות לפני זה הגנת על גרגורי לרנר המסכן, שבסך הכל רצה לפתוח בנק, והשלטון האכזר הכניס אותו לכלא. אם אתה לא רוצה בעלות פרטית, אתה מוזמן לקבץ סביבך עוד מאתיים קומוניסטים ולהקים לעצמכם מפעל. להזכירך, אגב, ניסו את זה כבר. קוראים לזה קיבוצים, והם מתקיימים כיום רק בזכות התעלקות על מליארדי דולרים של השלטון, אותם משיג השלטון מאנשים נורמלים שעובדים במגזר הקפיטליסטי שמחוץ לקיבוצים. |
|
||||
|
||||
שלום דובי, חילוקי הדעות בינינו הגיעו לנקודת ה"לך חפש", ועם זה כבר קשה להתווכח :) בכל מקרה, אעיר על כמה נקודות: * איני מגן על גרגורי לרנר (שמו האמיתי - צבי בן-ארי). אני פשוט מציין את העובדה, שהוא לא שונה מכל השאר. הוא פשוט היה מספיק טיפש בשביל לקבל את הדוגמה הקפיטליסטית על "החלום האמריקאי". * איני מבקש שבעל-המפעל יצא מדעתו וינהיג משטר שוויוני במפעלו. אני פשוט אוציא את המפעל הזה מידיו ואכונן את המשטר שהרוב רוצה. ככה. * הקיבוצים הם לא סוציאליסטיים, אלו הן כתות ציוניות שהיו נדונות לכשלון מראש. רוזה לוקסמבורג כתבה כבר ב- 1900 את הספרון "רפורמה או מהפכה" שבו היא מנתחת את הסיכויים של קואופרטיבים ומבני-ביניים אחרים, ומסקנתה היתה שהם נדונו לכשלון. בעצם, המטרה שלהם - כיבוש פלסטין - הושגה, והם תרמו לה לא מעט. כך שאולי הם לא לגמרי כשלון. * אין לי שום כוונה או צורך לקבץ סביבי מאתיים קומוניסטים. פשוט, יגיע יום שבו ימאס לאנשים לסבול שלטון עוין, והם יעיפו אותו לעזאזל. |
|
||||
|
||||
אז אתה כן רוצה לחיות במשטר סוציאליסטי קומוניסטי? אתה חושב שיש לזה איזשהו סיכוי, בלי להפוך ל1984 של אורוול? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |