|
||||
|
||||
3 נק'. התפסן בשדה השיפון גרם לתחושת יאוש מעולם מנוכר ומשעמם, כמו בכל מקרהשבו עושים את הטעות של לספוג אמריקאיות יותר משעה. זהו אותו מקרה של תחושת זמן שנעשה לו עוול לאחר זפזופ בכבלים. בכל זאת קראתי אותו עד הסוף, הוא גם מאוד קצר, וגם כולם אומרים שהוא אחד הספרים הגדולים ביותר... חסכת מעצמך תסכול טלויזיוני. |
|
||||
|
||||
הרשים אותי כל כך בכיתה ט' שהחלטתי להגיש עליו book report. המורה שלי דאז פסקה שהספר שבחרתי לקרוא הוא "לא מוסרי" והורידה לי עשר נקודות על הבחירה. טרם סלחתי. |
|
||||
|
||||
ואני למדתי אותו בשיעור אנגלית בכתה ט', וכולנו הוכרחנו לקרוא אותו. עולם מוזר. |
|
||||
|
||||
ואני למדתי אותו בספרות בכיתה י'. עולם מוזר, אכן. |
|
||||
|
||||
את ה- Book report הבא אחריו עשיתי על המלך ליר... |
|
||||
|
||||
המלך ליר הוא יצירה הרבה יותר טובה מהתפסן. |
|
||||
|
||||
אבל למדתי ממנה פחות קללות ואלה שכבר שם, לא ממש שימושיות |
|
||||
|
||||
להיפך, קללות חדשות מעליבות הרבה יותר, לאור חוסר האונים של המותקף ע"י משהו מוצלח הרבה יותר ממה שלא יוכל לחשוב עליו ממילא- הלאה לשמוש בקללות שיקספיריות. "lousy fatass basterd" עלול להשמע כבר כמו מתכון לאינגליש סקונס, או פשטידת בשר, ואפילו גירסה מסויימת ל'איחולים לבביים' ו'בהצלחה בהמשך'. תלוי בסיטואציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |