|
||||
|
||||
תלוי באזור. במישור החוף המרכזי (גן-יבנה - זכרון-יעקב) כמעט כל הקרקע היא יהודית במקורה. בשפלה מעבר לגן-יבנה לכיוון צפון הנגב, רוב מוחלט של הקרקע היה בבעלות פלסטינית. תמונה דומה יש באזורים אחרים. ויש גם קרקעות שהופקעו לפני 1948. למשל שדה התעופה הנטוש בית-דרס שהיום הוא קרקעות חקלאיות, הוקם במלחמת העולם השנייה באזור ערבי טהור ובוודאי שהופקע מידי התושבים. אפילו נתב"ג הופקע בלא ספק מערביי לוד והסביבה. ובגדול, משמעות ההצעה היא שישראל תכיר באחריותה לבעיה, דבר שאינו מקובל עלי בהעדר הדדיות - אם גם מדינות ערב שלחמו בישראל ב-1948 יכירו באחריות (ובמשתמע בכך שעליהן להשתתף בפיצויים) - אהיה מוכן להכיר *גם* באחריות כלשהי של ישראל. בעיקרון - אני מתנגד להצעה של כותב המאמר בוואי-נט. עניי עירנו קודמים, וכך גם הריאות הירוקות. |
|
||||
|
||||
אם כבר היינו בנושא הקשת המזרחית ובנושא הפיצויים:http://www.hakeshet.org/articles/iraq_immigrants.htm (דוגמא מעניינת למידת הרצון של מדינת ישראל לפיצוי אזרחיה, לעומת מידת הרצון שלה שלא לפצות ערבים). אגב, באיזו אחריות אתה רוצה שמדינות ערב ישאו? |
|
||||
|
||||
מדינות ערב אחראיות במידה לא מעטה לבעית הפליטים, ובכלל זה תעמולה לפנות את הבתים זמנית במקומות מסויימים, והימנעות פושעת משיקום הפליטים לאחר מלחמת העצמאות - בלבנון ובסוריה עד היום. גם לנו יש אחריות למצב שלאחר 1967, אך עשינו שגיאה גדולה בהסכם השלום עם מצרים, בו לא דרשנו מהמצרים לאפשר לפליטי הרצועה המעוניינים בכך לקבל אזרחות מצרית. בעיית הרצועה תפחה לממדיה היום בגלל שהמצרים, בניגוד לשאר המדינות, "כלאו" את כל הפליטים ברצועת עזה. בלבנון ובסוריה יש מחנות אפילו במרחק יותר מ-100 ק"מ מגבולות הקו הירוק, ובאופן כללי כמעט כל המחנות צמודים לערים כולל ערים מרכזיות. אין דבר כזה במצרים. אלמלא הפליטים, ברצועת עזה היו היום אולי 400 אלף איש בצפיפות סבירה ועם הרבה פחות משקעי שנאה כלפי ישראל מהמצב כיום. בקיצור, הייתי רוצה לראות את ישראל מתנה כל הסכם שלום בהסכמה של הצד השני לאפשר לכל פליט לקבל אזרחות בתחומיו (כולל עיראק שהשתתפה במלחמה, ואין בשטחה מחנות פליטים), ושיקום מחנות הפליטים. |
|
||||
|
||||
בעיית הפליטים משנת 48 אינה כולה בעייתן של ארצות ערב, אלא גם של ישראל, שגרשה לא מעט מהם בכוח הזרוע, וטבחה בלא מעט אחרים. לפיכך, זכותך לדרוש ממדינות ערב להעניק אזרחות לפליטים אלו, לא שונה מהדרישה לזכות השיבה. |
|
||||
|
||||
אין סיבה שמדינות ערב יציגו דרישות ואנו לא נבוא בדרישות נגדיות. למעשה, לדעתי הסכם השלום עם מצרים נכשל גם בגלל העדר הדדיות - הרושם שמתקבל הוא שישראל נתנה למצרים את כל השטח, ובעקיפין גם סיוע אמריקאי ענק, והמצרים לא נתנו לישראל שום דבר משמעותי. יותר מכך, כמעט בכל עימות אחר בעולם, פליטים נקלטו בארצות אליהן נמלטו. זה כבר נאמר באייל פעמים רבות. אפילו פליטים ישראליים במלחמת העצמאות נקלטו - הן יהודים מגוש-עציון, כפר-דרום, עטרות, נווה-יעקב, בית-הערבה, הרובע היהודי ומשמר-הירדן, והן פלסטינים שברחו לוואדי ערה ולגליל. ישראל לא גירשה אותם, והם קיבלו אזרחות גם אם לא קיבלו חזרה את ביתם ורכושם. אם ישראל יכלה לתת אזרחות לפליטים שחיים בה, כמו פליטי סאפורייה ומיע'אר, אין בעיני סיבה שמדינות ערב לא תיתנה אזרחות לפליטים שבהן. |
|
||||
|
||||
השאלה היא שמדינות ערב יעניקו אזרחות לפליטים. לשם כך דרושה בקשה של לפחות אחד מהצדדים - הפליט או השליט - לקבלת אזרחות, ודרישה כזו לא קיימת. הפליטים - לפחות באופן רשמי - מבקשים לחזור לאדמתם ולקבל את רכושם, ולא להתיישב בסוריה. לפיכך, אין סיבה לדרוש מסוריה שתעניק להם אזרחות, רק בגלל שהפליטים עצמם מבקשים לקבל אותה אצלך. |
|
||||
|
||||
לא היתה לפליטים הנ''ל מעולם אופציה לאזרחות בסוריה. אני מוכן למתן את דרישתי - לאפשר לכל פליט שירצה בכך לקבל אזרחות, להבדיל מלכפות עליו אזרחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |