בתשובה לזהר מיכלובסקי, 29/08/02 3:32
לא שוב הדיון הזה (מה שנכון). 88411
ערן בילינסקי • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ה', 29/8/2002, 8:52
מה זה אומר? שאנשים לא ממש מקשיבים למה שהפוליטיקאים אומרים, ולא ממש באמת מתייחסים למה שהפוליטיקאים עושים, ואחר כך הם באים בטענות ש"רימו אותם". אבל זה לא רק בישראל - זה בכל מקום. אני נוהג לצטט מדי פעם את האימרה של פרופ' עודד בלבן "הבחירות הם חשאיות - האזרח לא יודע איזה פתק הוא שם בקלפי". את כותבת שיש בזבוז משאבים בניגוד לרצונו של הציבור (ומפרטת), אבל מה היא הכנסת אם לא אמורה לשקף את רצונו של הציבור? אם לציבור (כמו שאת טוענת) יש "רצון" אחר, אז מדוע אנחנו לא רואים זאת על ידי הקמת מפלגות אלטרנטיביות והצבעה מסיבית אליהן או אפילו אי הצבעה או הצבעה פסולה (טכנית, לא ערכית) בפתקים לבנים. בפועל, או שהציבור אדיש, או שהציבור מטומטם, או שזה מה שהציבור רוצה - תבחרי את. אני לא רואה אופציה אחרת בינתיים (אלא אם כן תשכנעי אותי בקיומה).

זה מזכיר לי את הבדיחה על אחד, לא חשוב מאיזו עדה (טוב נו, פרסי) שכל שבת שם פתק בכותל וביקש מאלוהים לזכות בפיס. אחרי כמה שנים באו המלאכים לאלוהים ואמרו "תראה, בחור נחמד, אולי תתן לו פעם לזכות"? ענה להם אלוהים "כבר מזמן רציתי לעשות את זה, אבל מה לעשות שהבחור לא קונה כרטיס?"
לא שוב הדיון הזה (מה שנכון). 88519
זהר מיכלובסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 29/8/2002, 16:25
הכנסת אמורה לשקף את רצונו של הציבור, אבל טכנית היא מאוד רחוקה מלעשות זאת. אנו לא רואים הקמה של מפלגות אלטרנטיביות משום שהציבור באמת מיואש ואדיש, ולרוב גם ספקני מאוד ביחס למה שניתן להשיג.המצב הפוליטי באמת משקף את התרבות,כלומר את *מכלול התרבות*- לא רק את התרבות הרציונלית (?), אלא היא משקפת בעיקר את מכלול החולשות והפחדים של אומה שלמה.

המציאות הישראלית היא באמת מציאות שהצליחה לעייף את האינטיליגנציה ואת כוחות הנפש של שלושת דורותיה, מסיבות ייחודיות ומרובות: פערים תרבותיים בין עדות, אירוניה של מדינת ניצולים שהפכה עצמה לכובשת, מלחמות אין ברירה ומלחמות ברירה שנעשה בהן שימוש פוליטי נואל, וטיפוח סטטוס קוו מן המגוכחים ביותר בהיסטוריה מאז קום המדינה....אפשר להמשיך עוד ועוד.
בוודאי יש ספרות כלשהי שרק מתחילה לתאר את המקרה הפסיכיאטרי הקשה של הזהות הישראלית.

היום, יש בעיה רצינית של חסרון במנהיגים שיש להם את הכריזמה הדרושה כדי ליצור מפלגה שתצליח לא להכשל בסבך הפרלמנטרי ולצאת מועילה בסופו של דבר.

ובישראל יש בעיה שלא קיימת כל כך ברב המדינות, והיא התוספת האידאולוגית. אידאולוגיה רזה של שמאל (ימין) או ימין, שאין בינהן הבדל, דוחקת כל שיקול שקשור למדיניות פנים, כפי שהיה ראוי שהבוחר יתייחס אליו. לכן אין סדר עדיפיות פנימי אלא -אין סדר עדיפויות.

התוצאה היא ציבור אדיש וגם מטומטם. אני חושבת שיש באופן מכוון לרכז את ההאשמה כלפי הפוליטיקאים, מפני שהם מייצגים את תרבות ההזנחה וממשים אותה באופן הגלוי ביותר. כך- רק על ידי ריכוז ההאשמה תוכל להתעצב הבנה ציבורית חדשה שדורשת אלטרנטיבה לכל זה, כך אולי הציבור יבין שאדישות לא תוציא אותו מהבוץ
אני חושבת, שככל שזה יגיע ליותר אנשים לכיס (וזה כבר מגיע) אז התובנה ביחס לזה שצריך לקנות כרטיס- תלך ותיעשה מציאותית יותר. (בנק לתעשיה ומסחר פשט רגל אתמול- השביעי בגודלו בארץ)
לא שוב הדיון הזה (מה שנכון). 90163
אסף שרעבי • בתשובה לזהר מיכלובסקי שבת, 7/9/2002, 13:10
ואת כנראה ‏1 מתנגדת למסקנות ועדת טל - מה שיכניס את החרדים למעגל העבודה ויוריד קצת מהנטל הכלכלי.
את גם כנראה לא שמה ליבך לעובדה שהציביון במדינת ישראל מקובל על רוב אזרחיה היהודים של המדינה. כמו שאמר כבר ערן, תוכיחו את ושכמותך אחרת. בקלפי.
השינוי מבחינתך יכול היה להגיע עם השנים, בעזרתם של העולים מחבר העמים. היהודים והלא יהודים. אלא שעם ילד וחצי במשפחה לא מנצחים בדמוגרפיה.

באופן כללי אני כופר בהנחה שהחילונים מסוגך הם הרוב במדינה. גם לא הרוב הדומם.

‏1 תקני אותי אם אני טועה.
1-לא מסכימה ואין לי כח לתקן אותך 93268
זהר מיכלובסקי • בתשובה לאסף שרעבי שבת, 21/9/2002, 2:37
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות