|
||||
|
||||
העמדה שלי היא שפוליטיקאים נבחרים נושאים באחריות שילוחית כלפי כוחות הביטחון והצבא, ועל כן מהווים מטרות לגיטימיות לכוחות התנגדות אלימים. אפשר להשוות את זה, מבחינות מסוימות, לאחריות פלילית מבחינת המשפט הבינלאומי. בהחלט יכול להיות שעמדה זו אינה עומדת בעין אחת עם החוקים הבינלאומיים הקובעים בנושא זה, אך זה טעון בירור. בקשר לפקידים ממשלתיים, אין לי עמדה נחרצת בנוגע ללגיטימיות הכללית, אבל אני חושב שבתפקידים מסוימים - ייתכן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי כי אני חושב שרצח הוא הדרך הנכונה להשיג מטרות פוליטיות כלשהן. הסברתי איך אני מפרש את נקודת המבט של ארגון *טרור* בתוך מסגרת רעיונית-משפטית כלשהי, ובעיקר את ההבדלה בין טרור להתנגדות לגיטימית, על פי אותו קורפוס משפטי. אולי זה לא היה מנוסח טוב. |
|
||||
|
||||
אני סקרן. מה בדיוק הופך את הפעולות האלה מ"רצח" ל"התנגדות לגיטימית"? אם לבאסקים יש זכויות אזרח מלאות שמאפיינות את "השורה הראשונה של הדמוקרטיות בעולם", ואין למחתרת תמיכה עממית (לדבריך. ואז היא לא מייצגת במיוחד את העם הבאסקי). |
|
||||
|
||||
פעם, בימים עברו, המלך היה יוצא בראש גייסותיו לקרב, ולפעמים אפילו מת על חרבו. בימינו, החליטו כולם (טוב, כמעט כולם) להגדיר מי בדיוק נלחם - הצבא וכוחות השיטור. לכן, אני אולי יכול להבין את האחריות השילוחית, אבל לא הלגיטימיות של הפגיעה. המקבילה, מבחינתי, הייתה אישור מבחינתך לממשלת ספרד לחסל את ראשי המפלגה הבאסקית. אדרבא ואדרבא כלפי פקידים ממשלתיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |