|
||||
|
||||
אני חושב שפספסת את הנקודה; זה לא שאין קסם באירועים המוניים, או בלישון על חופה של הכנרת (או למימי הירדן) אלא דברים קסומים באמת; אבל, ופה ההבדל הגדול, במקום לבהות ב"שנות הקסם" ולתהות להיכן נעלמו כל הרגעים האלה בחיינו, עלינו לזהות אותם; בחיים הם הרבה פחות דרמטיים, ברקע לא מתנגנת מוסיקה מגניבה, ולעתים קרובות הם באים ברגשות מהולים; זה לא שהאופציות של העולם זה ספר, או חיי חברה בוערים; זה באמת לא כך. אבל אנחנו כן צריכים לצאת מהסטאנץ' החברתי שקבעו לנו כל תוכניות הנוסטלגיה האמריקאיות, ולראות שדברים, גם אם לא דרמטיים כמו באשליה הטלוייזיונית, גם אם לא זורמים כמו שם, גם אם לא "מושלמים", עדיין יש בהם קסם רב. והקסם הזה נעוץ בכל-כך הרבה דברים קטנים. |
|
||||
|
||||
א. שאין באתר עוד הרבה רשימות ברוח זו, המזכירה לכולנו שיש גם נפש מעבר לחיים המדוייקים והמתחכמים. ב. שאלון זה נעלם. גם אתר האינטרנט שלו לא זמין. נראה שהיה יכול להיות אתר מעניין. רגעי הקסם שלי: תעזבו, רגעי קסם של חייזרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |