|
||||
|
||||
המטרה הייתה להצביע על קו המחשבה של לימור לבנת, ששואף לכנס בכפיה הן את הערבים והן את החרדים תחת משרד החינוך הציוני. עשתה בזמנו - רצתה לעשות בזמנו, אם זה מקל עליך. זה באמת לא נראה לי מהותי במיוחד (הדיון, ז''א). |
|
||||
|
||||
באמת לא נראה לי שהיא רצתה בזמנו, אבל כדור-הבדולח עדיין בתיקון, אתה יודע. בינתיים, אתה יכול להצביע על קווי-*פעולה*. אני, למשל, לא הייתי כותב "מצב תאורטי בו שאול מופז יחליט להתנקש בסאיב עריקאת, כמו מה שעשה בזמנו עם גירוש ערפאת" או "מצב תאורטי בו יוסי ביילין יחליט לשחק עם סגירת משרד הדתות, כמו שעשה בזמנו עם המהפכה החילונית". אם הניסוחים האלה נראים לך הגיוניים, אז אני מרים ידיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |