|
||||
|
||||
פספסת משהו. אמרתי שיש עוד דברים - אז אולי אני מצטיירת לך כמישהי שיושבת כל היום בחדר עם ספר ותפוח וצג של מחשב, ומגיחה לפעמים כדי להביא הספקה חדשה, ממש לא איכפת לי (Frankly, my dear, I don't give a damn"). מה שאמרתי - ומסתבר שהיו שהבינו אותי - ש"כיף" זה עניין יחסי, ואם כיף לך להיות בין המון אדם סואן - אחלה. אבל אל תגידי לאחרים שאם הם לא נהנים מזה עולמם צר והם לא נהנים. מי את לקבוע לי מתי טוב לי ומה משמח אותי? |
|
||||
|
||||
גם אם את נהנת לכבות על עצמך סיגריות אז סבבה, אבל יש עוד דברים שאולי כדאי לך להתנסות בהם לפני שאת קובעת עד כמה יחסי הכיף שלך. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה הגילאים שלכם אבל אני את הויכוחים מהסוג הזה העברתי בסביבות גיל 17 (התבגרתי מאוחר) המסקנות הסופיות הן: 1. אנשים שונים נהנים מדברים שונים. 2. לא כדאי לוותר על דברים רק בגלל שהם רועשים, צפופים, לא נוחים או לא מאוד היגייניים בגלל שהם יכולים להיות ממש כיף. 3. מצד שני אין טעם לבזבז זמן על דברים שאתה יודע שלא תהינה מהם רק בגלל שהם נחשבים כיף. בסדר? נגמר הויכוח? |
|
||||
|
||||
אבל למה נימת התנשאות?.. |
|
||||
|
||||
בקריאה חוזרת של ההודעה אני רואה שהיא באמת מתנשאת ואני מתנצל על כך. |
|
||||
|
||||
א. מתנצלת שגרמתי לך להתנצל. ב. מבחינת תוכן - מסכימה איתך. ג. אל תדאג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |