|
||||
|
||||
גהנום וגן עדן זה מצב תודעתי אני הייתי במקום תודעתי שהוא גהנום. המחשבה שהחיים חסרי משמעות מוליכה לגהנום. ההבנה שיש כח מופלא אלפי כוחות מופלאים שפועלים עלינו והניסיון להתמזג איתם הוא חיפוש גן העדן. עברתי חוויה שהעבירה אותי בין 2 הקיצוניות הללו. ממצב שבו חשבתי שהכל חסר משמעות הגעתי למצב שבו אני חושבת של*כל* דבר יש משמעות |
|
||||
|
||||
אבל החיים הם באמת חסרי משמעות. כלומר, אנחנו יכולים לתת להם משמעות, לקבוע עבורנו משמעות לחיים - אבל ככה סתם, באופן טבעי? אין משמעות. ואני לא בגהינום. כלומר, אני לא מאושר או משהו כזה, ואני בטח לא בגן-עדן (גן-עדן זה בקנדה), אבל אני בסדר. אני חי, פה על הארץ, בלי יותר מדי כוחות מופלאים (חוץ מגרביטציה, שעדיין לא הבנתי לגמרי). הרבה יותר מעניין. גן-עדן נשמע כמו מקום משעמם למדי. למרות שמסקרן אותי לדעת מה הטעם של שור בר. |
|
||||
|
||||
גם אני, בביקורי בגהנום, לא ידעתי שאני שם. אפילו אם אמרתי ''אלוהים, אני בגהנום'' לא ידעתי שאני באמת שם. שהגעתי. אבל אני מדברת על מצבים מאוד קיצוניים בחיים וכמו בכל דבר אחר גם פה יש סקאלה ומבחינתי להגיד אני לא מאושר זה להיות היכנשהו על סקאלת הגהנום. אפשר להיות מאושר. נפלא להיות מאושר וזה להיות על סקאלת גן העדן. ולא משעמם שם כלל. מרתק שם ומשעשע ומאוד מאוד מרגש. |
|
||||
|
||||
מאז המאה ה-13, הגהינום הוא אתר טיולים אהוב במיוחד על משוררים גדולים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |