|
א. אמנם הכותב מדבר על חילוניים המאמצים מצווה דתית, אבל גם לגבי אלה חל, מן הסתם, הכלל הידוע, לפיו כל האומר "אחטא ואשוב" כלומר אחטט ואחר כן אעשה תשובה, "אין תשובתו תשובה", כלומר התשובה אינה מועילה כלל.
ב. מי טוען שאין מוסר חילוני? וכי ניתן להתעלם במחי קןלמוס מקאנט ומבנתהם גם יחד?
ג. הערה כללית: אני מבין שמעבר לפרטים, הרעיון העיקרי של הכותב, הוא לקרוא לחשבון נפש פרטי, אך לא לעשות כן במועד מוגדר, אלא באופן שוטף. אמת, הדת היהודית דבקה במועדים יותר מכל דת אחרת. לעניות דעתי יש בכך חוכמת חיים רבה, והכרה מעמיקה של טבע האדם. ראה למשל בדיני האבלות.
|
|