בתשובה לאדם קלין, 26/08/02 23:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א) תודה. אין צורך להתנצל על ההערות, הרי בשביל זה באנו לכאן. ב) קטסטרופה - בשביל זה כתבתי במפורש "אכן, כהגדרתו של גרשם שלום - "תורת-קטסטרופה", אם כי במובן מעט שונה". אבל, כל הרע שיבוא לפני המשיח, מזוית הראיה שהצעתי, מהווה קטסטרופה מנקודת המבט שלנו, כאן ועכשיו. ג) רצחניים - גם פה סייגתי וכתבתי "תופעה שהיא כמעט יחודית לאדם". הכמעט הזה משמעו הבדלים רציניים בסדרי גודל, בהתכוונות, בהפיכת האלימות לדרך חיים או רזון ד'אטרה וכו' ד) אותי סיקרן לראות איך מתיישבות הפרשנויות על גן עדן עם מה שמניחים כיום על המוח. אם בגן עדן היו אדם וחוה שכליים בלבד, ורוצים לשוב לשם ולאותו מצב, מה זה אומר לגבי היכולות הנוכחיות שלנו. אני לא זוכר כרגע איפה קראתי משהו שאמר הפסיכולוג אריקסון על התפתחות מושג הרוע בילדים. הוא השווה את זה לקטסטרופה (שוב המושג הזה) של גן עדן, שזהו שלב הכרחי בהתפתחות (נדמה לי שהוא השווה את זה לכאב של צמיחת השיניים). מה שהכי סיקרן אותי, ולא קראתי התייחסות לזה, זה שכל מה שאנחנו יודעים על התרבות, המודעות, המוסר, המדע, האמנות, אפילו הדת, ההכרה, הרגשות, התחושות - הכל נפל על האדם כעונש ובשובו לגן עדן הכל יעלם. ה) מוח לא פיזי - תראה, בקושי הצלחתי לשכנע את עצמי באשלייה שאולי אני מבין קצה קצהו של דבר מה. אז עכשיו להתחיל לחשוב על מוחות לא פיזיים? קטונתי. חוצמזה, הבהרתי במאמר שאני רוצה להשוות פרשנות גן עדן לעומת מה שאנחנו מכירים כיום, מתוך נקודת מוצא שאין נס והתערבות אלוהית. אם אנחנו מניחים התערבות כזו, אז הכל פתוח. בכל אופן, אם אני חושב על זה אז נראה לי שהתייחסתי לאפשרות הזו כשכתבתי שכדי לקיים את אותו שכל על-שכלי בגן עדן, מוח האדם יצטרך לעבור שינוי דרסטי וכדי להמשיך להתקיים יזדקק מן הסתם ל"כוח עליון". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מקור החברה האנושית בגירוש מגן-העדן: בוודאי. זאת הרי הנחת היסוד של כל הדתות. הרמב"ם אמר שטוב ורע דרושים לניהול חברה תקינה - האדם השכלי באמת הוא בודד לחלוטין, לבד מול אלוהיו (או, יותר נכון, מול האמת), אבל בשביל לנהל קשר עם אנשים אחרים - בהנחה שהם אינם יכולים לראות את האמת - יש ליצור אמת סובייקטיבית המאחדת ביניכם, בניגוד לאמת האובייקטיבית השולטת בקוסמוס. האדם הראשון לא היה דתי במובן היהודי-מסורתי של המילה, ווודאי שלא התקיימה כנסיה לפני קיום חברה. רגשות ותחושות לא היו בגן-העדן הרמב"מי (שנראה לי שהוא זה שהתייחסת אליו במיוחד), מוסר הוא עניין שבין אדם לחברו ולא נדרש, תרבות ואמנות - אותו הדבר. לגבי מדע והכרה הרמב"ם לא היה מסכים איתך כלל - האדם בגן-העדן ראה את המציאות נוכחה ועסק בהבנתה ובהשכלתה, דהינו במדע, והוא היה מלא הכרת אלוהיו. לגבי הכרה עצמית, זאת שאלה טובה, אבל אני מניח שהוא היה משיב שההכרה שיש לנו היום היא בקושי צל-צלו של ההכרה הנכונה והאמיתית שהייתה לאדם הראשון לפני החטא: ההכרה שלו היא ההכרה האמיתית, ושלנו רק אשליה. לגבי נקודת המוצא שלך המונעת נס - שוב, אתה רמב"מיסט. הוא אכן התנגד לנס והאמין שהגאולה תבוא בצורה אחרת, אבל הוא היה אומר שטבעו החייתי של האדם (המוח הפנימי) אינו בעוכריו כלל, הוא יצירה אלוהית, ואם צריך: חושבים רק עם הקליפה. לגבי פחות או יותר כל אחד אחר בהיסטוריה של הדתות המערביות, ישנה הנחה משמעותית של התערבות אלוהית ושינוי טבע האדם והחברה האנושית, כך שקשה לי לקבל את נקודת המוצא שלך. אתה הרי לא אדם מאמין, נכון? הטענה "זה לא הגיוני להאמין" היא, מה לעשות, לא הגיונית. ראשית, אם מקבלים הנחות יסוד מסוימות, זה כן הגיוני להאמין. שנית, ברגע שאתה מאמין בכוח עליון, אין לך בעיה לתרץ כל סתירה וקושיה. שלישית, אין קשר הכרחי בין אמונה לבין הגיון (יש אנשים מסוימים שטוענים שאמונה הגיונית איננה אמונה כלל, אלא חשבונאות נבונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שנקודת המוצא שלך שגויה. לא הבאתי ולו פרוש אחד לגן עדן משל הרמב"ם, רק הזכרתי שבתפילה היומית יש איזכור קבוע לדבריו "אחכה לו בכל יום שיבוא" כדי להראות שהרעיון נמצא באופן קבוע בראשו של כל מאמין. אם תקרא שנית את חלק א' תיווכח שהזכרתי את פרשנות גן עדן של המדרש, ספורנו, רד"ק ובעיקר בחיי ורמב"ן. דבר שני - מכל מה שלמדתי, ועל פי מה שכתבת, הרמב"ם טעה פעמים. (מותר לי לאמר את זה? כי בפא"צ סקלו אותי משהעזתי לחלוק על דברי רבנים :-) טעות אחת - טוב ורע לא דרושים, אינם קיימים א-פריורי לפני שנוצרת חברה אלא הם תוצר של חברה או בעצם הם הם תאור ההתתרחשות החברתית. טעות שניה - אדם שכלי איננו בודד - אדם כזה לא יכול להתפתח בבדידות. נפש מתפתחת רק בתוך סביבה חברתית מתוך אינטראקציה, לימוד, שינון, חניכה ובעיקר התלכדות קשב(*) ונקודה שלישית - אתה לוקח את המאמר למחוזות אליהן לא התכוונתי (אבל, אדרבא). המאמר לא דיבר "אמונה" אלא עימת את התמונה של מה שקורה בגן עדן על פי פרשנות יהודית, עם הידע וההבנה שיש לנו היום. (*)תגובה 80706 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי הבנתי את הטעות הראשונה שלך לגבי הרמב"ם - הוא עצמו טען שטוב ורע הם תוצר חברתי. גם לגבי הטעות השניה הבנתי מעורפלת משהו - הרמב"ם טוען שהאדם כמו שאנחנו מכירים אותו אכן לא יכול להתפתח אלא בחברה (לכן הוא האמין שצריך שליטים מוצלחים, שיאפשרו לפילוסופים ללמוד בשקט) אבל שההתפתחות השכלית אינה חברתית כלל, אלא אישית לחלוטין, ושאדם הראשון יכול גם יכול היה להתפתח ללא חברה. לגבי המחוזות הרחוקים, נראה לי שההבדל הבסיסי בתפיסה שלנו את הדת מסביר גם את הטענה השניה שלך לגבי הרמב"ם, וגם את הטענה שלך על הידע וההבנה שיש לנו היום: הנחת היסוד של הדת היהודית (סליחה, של מרבית הוגיה) היא שהתורה נכונה _אבסולוטית_, לא בצורה יחסית לידע שהיה בזמן בו היא נוצרה. האדם נברא, לא התפתח באבולוציה; הוא תמונה של צלם אלוהים, לא קליפת מוח העוטפת פונקציות "פרימיטיביות" יותר; אלוהים קיים ומתערב בעולם, ואילו אינן רק תופעות טבע; קיימים חיים אחרי המוות, כולל שכר ועונש, למרות שאין לנו עדויות לכך; וכולי וכולי. אתה באמת חושב שאם תצביע על כשלים לוגיים בשיטה, או על מחסור במידע אמפירי, תגרום לשינוי טוטאלי של הדת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, במאמר כמעט ולא התייחסתי לפרשנות הרמב"ם. אבל אם אתה כבר כותב אז על פי כל מה שידוע לי, התפתחות שכלית איננה אפשרית במנותק מהחברה. אדם הראשון לא יכול היה להתפתח נפשית (שכלית זה רק אספקט אחד מזה) ללא מילייה חברתי. זהו נושא מרתק כי הוא פותח שאלה גדולה - אם אדם לא יכול להתפתח ללא חברה וחברה היא כלל האנשים המפותחים, אזי איזה הסבר ישבור את עיגול הקסמים? אשר לתפיסת הדת את יצירת האדם - זה בדיוק לב המאמר (או למעשה, מה שניסיתי בכוחי הדל להעמיד כלב המאמר) - להעמיד את תפיסת הדת מול הידע החילוני/מדעי הנוכחי. אם ברבות הימים יהיה נס אלוהי וכל סדרי בראשית ישתנו, אז כל המאמר הזה יעלם לתהומות נשייה בגלל שלפי פרשנות גן עדן, לא תהייה שום משמעות לדיון על אמת ושקר כי הכל יהיה אמת. אתה רואה מהרהורי לבך - בדיוק בשביל הסיפא של דבריך כתבתי את הפסקה האחרונה במאמר. אני לא רואה כיצד אפשר להעלים דת ואמונה בעתיד טוב יותר מחיינו, אוני גם לא בטוח אם זה בכלל נחוץ (כרגע). לכן הקביעה שלך שמטרת חשיפת הכשלים הלוגיים שבדת היא שינוי הדת, לא עומדת (שוב, לאור המאמר הזה). אותי סיקרן לראות אם לתאוריות הדתיות על גן עדן יש רגליים או שהם מה שהם - מטאפורות מתחום הפסיכולוגיה העממית. אין רע במטאפורות, להיפך - ישנם הטוענים שעצם החשיבה האנושית היא חשיבה מטאפורית אבל זה עוף תופיק נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה לי רעיון דומה - לנסות לבחון אוטופיות שתוארו בספרות אל מול הידע הקיים על האדם מבחינה ביולוגית. עוד לא וויתרתי עליו, אבל דחיתי את ביצועו באיזה עשור. לפחות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |