 |
אלו הן הגדרות ותיאורים פילוסופיים אד-הוק.
הסטיה אינה אידאל, אלא כחלק מן המציאות אפשר למצוא את תפקידה בסטטוס קוו של כל חברה וחברה.
אתה מתאר את הדינמיקה הדיאלקטית של האופן שבה לסטיה יש תפקיד הכרחי (מכורח המציאות). כפי שאתה ציינת- אבחנות אלו חורגות מן הדיון המוסרי ( האידאלי), מכיוון שהן מתייחסות לתיאור מבני גרידא, ובתוך כך מוצאות את ההכרחיות שלהן.
יש כאן מעיין קונפורמיזם של הלא מוסרי, שמדברים עליו כאידאל.
מכיוון שזהו תיאור צורני (של דטרמיניזם היגליאני וכו'),
למה שנראה אד הוק עובדתית- אין שום סיבה לתת ערך של אידאל, רק משום שהוא הכרחי על פי קיומו במציאות.
האידאלים לא נקבעים מתוך דטרמיניזם, אלא מתוך חוש מוסרי ששואף לשפר ולתקן. (הרצוי לא צריך לקבע מתוך המצוי, אלא בניגוד אליו) המרד במציאות לא צריך להימדד על פי הרע שבה. אפשר להמשיל את העניין לכך שהרובד החברתי מוסרי לא צריך להיות מנוהל בקריטריונים של ביקורת אמנותית, שיכולה לראות בכל מני זוועות התעלויות אסתטיות למניהן, ולגרום בחוסר זהירות לקונפורמיזם של הרע.(כדוגמא קיצונית)
לי נראה, שלדיון מוסרי בעניין זה לא רלוונטיים תיאורים של המצוי, כי אם דיון ברצוי. לכן זנות היא הכרחית
מבחינה מציאותית, אך וודאי שלא מבחינה אידאלית ומוסרית.
את העוולה בדיון מוסרי יש לשאוף למזער עד כמה שניתן, ולהכתיר אותה כהכרחית רק משום שהיא קיימת, היא פיספוס המטרה. לא כל כורח מציאות הוא הכרח המציאות, כאשר שואפים לשנותה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות