|
||||
|
||||
הכותרת לא מתייחסת, ואני לא מגיב דווקא על מה ששי אומר כאן, אלא על כל הנושא - המאמר הזה, כמה דיונים והרבה תגובות, עוד מהמאמר של יוסי, וגם מהגגי "ניו איזרעל" למיניהם. דובי הזכיר חוקה כאוטופיה - חוקה אמריקאית, שתזקק את כל האידיאות לחופש מוחלט. כמו שעשו דולריזציה, אפשר לעשות חוקתיזציה. כבר היה מי שעשה את זה - היפנים אימצו את החוקה האמריקאית. זה לא רעיון מהפכני. אבל זה גם לא רעיון שיכול לעבוד בישראל. או, לא רעיון שיכול לעבוד במדינה "ציונית". הציונות, בהגדרה, מבוססת על ההבטחה האלוהית לתת את האדמה הזו ליהודים. מכאן והלאה אפשר להתווכח מי זה אלוהים, איזו פרשנות ניתן לתנך, רפורמית או אורתודוכסית, מיהו יהודי ומה גבולות האדמה - אבל זה לא משנה את העובדה שבהגדרה הציונות מבוססת על הדת היהודית. יונקת ממנה, בנויה עליה, טפילה עליה - ולא להפך כמו שכמה מכם סבורים כאן. הגדרת המדינה כמדינה שואבת מהדת את זכותה ואת מהותה. העקרונות עליהן היא בנויה הם ברוח נביאי ישראל; הזכות היא זכות אבות שניתנה לאברהם אבינו. מי שרוצה לשנות את זה, ולהפריד את הדת מהמדינה, יצטרך גם ביום מן הימים לענות על השאלה - באיזו זכות אתה נמצא בארץ ישראל? אני ממש לא חסיד ארץ ישראל, אדם חילוני במאה אחוז, אבל אני יודע להיות הוגן כשצריך. האדמה עליה אנחנו גרים היא אדמה שגזלנו בכוח מהערבים. כל סנטימטר שלא היה מיושב על ידי יהודים (מעט בטבריה, צפת וירושלים) הוא אדמה ערבית, תורכית, מוסלמית, פלסטינית, ירדנית - מה שלא תרצו. אבל בטח שלא אדמה "יהודית", או "מובטחת". ואם כך, הזכות היחידה שאני גר כאן היא זכות הכוח - שבעזרתו גירשתי מכאן את הבעלים האמיתיים של האדמה. כלומר, מי שמנטרל את האלמנטים הדתיים מהמדינה, מבטל גם את זכותו, וקובע - בניגוד לאמונתו ובניגוד לעקרונות הטהורים שבחוקה - שהוא כאן רק בזכות חוזקו, שהוא זכאי לארץ הזו משום שכבש אותה בכוח. וברגע שיגיד את זה, הוא הופך כל מלחמה נגדנו למלחמת קודש, שהצד הערבי צודק, ואנחנו לא. מדינת ישראל היא מדינה גזענית שמבוססת על הדת. היא קמה בחטא הגזענות, היא טפילה על הדת היהודית ויונקת ממנה את זכות קיומה ואת עקרונות מהותה. מי שינתק את הדת מהמדינה, יבטל את זכות קיום המדינה. הקשר של המדינה עם הדת חייב להתקיים כדי לשמור על מראית עין של צידוק לחיות כאן. המלחמה עם הדת צריכה להיות על המינון - כמה דת נצטרך לסבול כדי לחיות כאן בדו-קיום. ואם להיות הוגנים, אנחנו החילוניים לא סובלים מהדת כמעט שום דבר. הכפייה הדתית לא קיימת. לכל אדם יש אלטרנטיבות לדת, החל מנישואין וגירושים, וכלה בקבורה. מקומות שהיו סגורים בשבת כשאני הייתי ילד, פתוחים היום, ויותר מזה - נפתחו עוד עשרות מרכזי קניות שפתוחים בשבת. אני לא מאמין שמי מהכותבים כאן נפגש אי פעם עם דרישות הדת, ולא מצא דרך לגבור עליהן. אם אתם מדברים נגד הדת, זה סתם סיסמאות ששתלו בפיכם אנשי פרסום של המפלגות שעושות הון פוליטי מהמלחמה בדת - שינוי, מרצ וכד'. הדת היהודית לא מפריעה לנו לחיות כאן כחילונים, וזו עובדה. מה שמפריע "לנו" (לי לא כל כך) זה הכספים שהולכים לתלמידי ישיבות שלא משרתים בצבא. ואם כך, אז תשימו את הקלפים על השולחן ואל תשפכו את התינוק עם המים. אני יכול להתווכח עם מי שרוצה גם על עניין תלמידי הישיבות שלא הולכים לצבא, ולהשמיע גם שם דיעות לא פופולריות בין קוראי המדור, אבל זה כבר עניין של מחיר. אם אתם מסכימים שזה הויכוח האמיתי, הרי שאתם מסכימים שאתם זונות והכל שאלה של מחיר (כמאמר הבדיחה ובלי כוונה לפגוע באיש כאן. סליחה). |
|
||||
|
||||
"אדם שאומר שיש לו עקרונות בעצם מתכוון שאי אפשר לקנות אותו בזול" - הפרופסור המפוזר - סרט ילדים. כל התיישבות, כל מדינה, בין היא בנוייה על העקרון הנעלה של "זכות אבות" ובין אם על העקרון הנקלה של "עכשיו אני פה" מתקיימת רק באמצעות כח הזרוע, או איום מרומז בו. המתיישבים הראשונים באמריקה הצפונית עשו זאת תוך טבח מסיבי במקומיים, או להבדיל, הולנד היא מדינה בזכות עצמה מכיוון שיש לה צבא משלה שמסוגל להגן עליה במקרה הצורך. (יוצאת דופן זו מדינת הותיקן, ואולי גם שוויץ, אבל גם דת וכלכלה הן צורות של כוח - ממש כמו אלימות) עכשיו אחרי שהפסקנו להיות תמימים, לנקודתך השנייה: וודאי שהכל שאלה של מחיר! כמה אני מוכן לשלם בשביל לחיות בצורה מסויימת, כזו או אחרת. כבשתי אדמה - ועכשיו אני רוצה לחיות עליה - ולחיות טוב. ולצורך העניין - אם אני צריך לשלם, נאמר, 200 שקל בחודש שוחד לדתיים -אני מוכן, אבל אם 6000 שקל אז לא. - הכל שאלה של מחיר (אגב, זה מה שאתה אומר באמצע המאמר: "הכל שאלה של מינון" אבל סותר את עצמך בפסקה האחרונה, כשאתה מציג את עמדה זו באור שלילי) גלעד |
|
||||
|
||||
גלעד, רבים אינם יודעים אבל לשוויץ ישנו צבא גדול מאוד, מודרני מאוד ומאומן מאוד בו מושקעים תקציבים רבים. יתרה מזאת, לשוויץ גם מערך מילואים גדול מאוד מערך מילואים הנקרא לאימונים תקופתיים ולאנשיו (חלקם) נשקם האישי שמור עימם בבית. אכן לא ברור לצורך מה, אבל צבא יש לשוויץ. |
|
||||
|
||||
לאחר הכותרת ניתן אולי לפתוח בקביעה: אגדת "גזילת" הארץ מהערבים, הינה שקר היסטורי. נקודה. א"י הייתה בלתי מיושבת כמעט לחלוטין בזמנו פרט למספר מקומות עירוניים ירושליים,יפו, טבריה, עכו ועוד מספר מקומות קטנים. מרבית השטח היה ריק! חבל שאת העובדה הזו אין "מיוסרי המצפון" יודעים, זוכרים ומזכירים. קביעה שנייה הינה: שמרו את רגשות האשם שלכם לפח הקרוב. אין בכלל מקום לרגשות אשם. ראשית משום שאילו הם טבעם של דברים. ישנו שטח נתון ועליו מתחלפות בעלויות בהתאם למשתנים שונים בינהם ולא רק במקרה של ישראל גם כוח. הערבים לא כבשו את הארץ במסגרת כיבושי מוחמד? לא? תקראו את הקוראן. כבשו גם כבשו. אז מה? כלום. שומא על מדינת ישראל לשקוד ולטפח באזרחיה את ההכרה כי המדינה כאומה תשאף לשמור על כמה שיותר שטח. אם ישנו מחיר, יש לדאוג שאותו יישלמו ברובו שכנינו. הדת ומדינת ישראל: הדת הינה במקרה הישראלי יהודי פועלת הפוך מפעולת כל דת אחרת. האיסלם מחזק את שאיפת הטריטוריה הערבית. הכנסיה הנוצרית בזמנה כנ"ל. אצלנו רק גוש אמונים והמתנחלים הולכים בכיוון הזה בו הדת שואפת להרחבת טריטוריה ולא להקטנתה. ומי פועל להרס החברה בכלל ומונע התגבשות זהות לאומית נורמלית? המגיפה השחורה. חד חלק ופשוט. המגיפה השחורה, שואפת להתבדל, לפרק את המכנה המשותף והחמור מכל, מפרקת את תחושת הצדק החברתי, בלעדי תחושה זו, גם אימפריות התמוטטו, לא כל שכן ישראל. לפיכך אמור (לשון דתית :-)), יש להלחם בכל מקום בכל שעה ובכל האמצעים הציבוריים חוקיים, ובכל מניפולציה אפשרית על מנת לרסק את המגיפה השחורה. הדת במקרה הזה הינה מונעת התגבשות לאומית ישראלית וחותרת תחת שלטון מדיני חברתי תקין. יש להפריד את הדת מהמדינה. אבל להפריד עד הסוף. גם אם ההתחלה תהיה קטנה, לעולם לא לשכוח את המטרה הסופית. לקחת כל פירור הישג במאבק ולהמשיך הלאה לאותו יעד מקורי ממש. תמיד המטרה הסופית צריכה להיות לנגד העיניים. כל התקדמות הינה המקפצה ליעד הבא. דת ומדינה שניים הם ואין בינהם דבר. לא לנישואין דתיים. נישואים אזרחיים מלאים חינם על ידי המדינה, אפילו ללא אגרה מינימלית. לא לכפייה דתית. אין חברות סגורת בשבת, יש קניות יש תחבורה יש עבודה. ימי חופש יבחר כל אחד כרצונו. לא למתן שקל אחד למוסד דתי יהיה אשר יהיה. לא לאחזקת מקומות דתיים בכסף של המדינה. לא לקיום טקס דתי כלשהו המוסד ממלכתי לא בבתי ספר לא בצבא לא בטקסים ממלכתיים. לא לקבורה דתית. הפרדת הדת מהמדינה הינה סם הכוח באמצעותו תתגבש כאן זהות לאומית נורמלית. דתי? עשה זאת על חשבונך. חד חלק ולעיניין! |
|
||||
|
||||
I want to offer an emotional, not a
religious criterion for deciding who has the moral right to live in .palestine/israel The criterion is that the side that will suffer more if he is *not* allowed to live here, is the one who has the stronger .moral right for this land This criterion refers to the strength of the bond to the land in the present, not .in the past |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |