|
||||
|
||||
זמן מה שקלתי לאמץ את השיטה. אלא שהקוביות אמרו 2-5, וירדתי מזה. |
|
||||
|
||||
בתיכון נכשלתי במבחן כי הקוביות אמרו לי, אבל ההנאה מכל העסק נגמרה די מהר, במיוחד כשהן אמרו לי לא להתחיל עם בחורה חמודה. לא התחלתי איתה בכל מקרה, אבל המינימום שאפשר לצפות לו מהקוביות זה קצת תמיכה מורלית. |
|
||||
|
||||
עלי זה לא יכול לעבוד. אני מלכתחילה חושד, שלכל אחד מאיתנו יש מעין מנגנון של הטלת קוביות במוח לפיו הוא מחליט את החלטותיו. (מעין דטרמיניזם הסתברותי) אם כך, מה הרעיון להטיל קוביות אמיתיות? בסה"כ זהו תירוץ להסביר למה עשיתי מה שעשיתי במקום להגיד חד וחלק "כי ככה התחשק לי". |
|
||||
|
||||
אני בתיכון גיליתי ששימוש בהטלת מטבע (מצטער, לא קראתי את "איש הקוביה" מעולם. השפלה?) יכולה לעזור לי לגלות מה אני באמת חושב: ברגע שראיתי מה איזה צד "זכה", הייתי מאושר או מאוכזב - וע"פ תחושה זו ידעתי איך לפעול (ללא קשר לתוצאת הטלת המטבע, כמובן). |
|
||||
|
||||
לידיעתך, זו טכניקה מקובלת ורווחת שמלמדים באוניברסיטה בקורסים על קבלת החלטות (בפסיכולוגיה, מנהל עסקים וסטטיסטיקה). |
|
||||
|
||||
מלמדים זה יופי. השאלה היא אם מישהו באמת משתמש בה. |
|
||||
|
||||
אני משתמשת בה. במחשבה שניה, אני מעולם לא למדתי אותה בקורס. |
|
||||
|
||||
מישהו כאן קרא את הספר "The Empress Run"? יש שם מעין הצדקה לשימוש בטארוט כדי לשבור דפוסי מחשבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |