בתשובה ליוסי גורביץ, 22/08/00 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה דווקא אז? "במקרה" כמעט שנה אחרי הבחירות (כמו שאהוד ברק הבטיח)? אחרי הפגישות המתוקשרות בוואי פלנטיישן ובז'נבה, והפחות מתוקשרות בוועדה לפיקוח על הבנות ענבי זעם ומי יודע איפה עוד? גם מה שקרה היה "קצת מוזר" על דרך הצמצום - מאות אנשים, שמוחם בראשם ולא ייתכן שהם לא מבינים מה זה לצעוד לעבר מוצב של צה"ל כי הם לא נולדו היום - הם חיים עשרות שנים בלבנון - מחליטים לצעוד בצורה מאוגנת, בו זמנית, לכיוון מוצבי צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון? it simply doesn't make sense. לא היה אפילו ארוע שאפשר לציין ש"סחף" אחריו את הפעילות הנ"ל. יתר על כן, נסיגה *בלי* נפגעים לכוחות צה"ל - אפילו לא שריטה! אתה זוכר את נבואות הזעם על חיזבאללה שייזנב בכוחות הנסוגים? מה קרה? פתאום שכחו מזה?ואתה יודע משהו, אני גם יכול לתאר לעצמי את המטרה של אהוד ברק - לסייע לגורמים בחיזבאללה, ביניהם השייך חסן נסראללה, להפוך את החיזבאללה למפלגה פוליטית ולזנוח את הזרוע הצבאית (בניגוד למשל לסגנו, השייך נעים קאסם). וגם שים לב לשקט בגבול. מחרתיים אני מזכיר לדוב אנשלוביץ שכבר עברו שלושה חודשים בלי שנורתה יריה אחת מכיוון לבנון. לא מטרידות אותך כל העובדות הנ"ל? יש לך הסבר טוב יותר שאתה יכול לבסס? אל תקנה לי כרטיס חבר לאילומינטי - פשוט טול קורה מבין עיניך. (וסליחה לשי כהן שאני גולש *כל-כך* מהנושא המקורי וחוזר לנושא החביב עלי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להתמוטטות תרם צה''ל, ששבועות לפי הנסיגה ניסה בכל כוחו להקדים אותה מכיוון שהרגעת הצדלניקים נעשתה קשה יותר ויותר, והיה חשש אמיתי שרבים מהם יעברו לצד השני בעוד אהוד ברק מנסה למצות את האופציה המדינית. במצב קשה במיוחד היה נתון מוצב טייבה, שלמרות קרבתו הרבה לגבול, ניצב בגזרה שיעית עויינת במיוחד, בה כפרי קו המגע חולשים על כבישי הגישה למוצב. בערב יום הזיכרון לחללי צה''ל תש''ס, ישבנו על השיירה וחיכינו למה שהיה אמור להיות אחד מהמבצעים האחרונים של צה''ל בלבנון. המשימה היתה חיפוי על התקפלות מוצב טייבה, שהצבא האמין שיצליח להציג לדרג המדיני כעובדה מוגמרת. התפתחויות שקרו בגיזרה, שכללו חדירה מאסיבית של אנשי חיזבלה לשטח, והסיבוי הסביר לברדק רציני כתוצאה מהחשפות של הכח, גרמו לאוגדונר קפלינסקי, לפיק ברכיים והוא החליט לבטל את החיפוי. מוצב טייבה פונה לאחר ארבעה או חמישה ימים. באותו ערב יום הזיכרון אהוד ברק לא חלם על התסריט אותו עודד הצבא. בעוד שמוצבי צה''ל פינו כל מה שניתן ללא הודעה רשמית, אהוד ברק חשב על ''אופציה מדינית''. נסיגתם של חיילי צה''ל מטייבה, הבהירה לחיזבללה שאין למעשה בעל בית בגיזרה ולאחר מספר גישושים שכללו, שליחת אזרחים לקנטרה, שגם ככה לא היתה נתונה לשליטת צדל מזה שמונה חודשים, הרחיבו את המהלך לכל הגזרה ובאפקט דומינו לא מפתיע במיוחד, קרסה הרצועה כולה. הצבא שנערך פחות או יותר לנ''ל, אם כי הופתע גם הוא מהמהירות, וניזוק מההיסוס שהפגין ראש הממשלה ביממה הראשונה לקריסה, השאיר יחסית מעט ציוד בשטח אולם צד''ל נפל כמעט בשלמותו לידי החיזבללה. חלק מציודו של צד''ל נבזז על ידי יחידות בצבא, שהעשירו משמעותית את האמל''ח שברשותם מעזבונם של צד''ל. במהלך הנסיגה הופעלו על השיירות היורדות מרכס עלי טהר, ומהגזרה המזרחית מספר מטענים אולם הטנקים ספגו את הרסס במקום כלים משוריינים פחות. התסריט המקובל כיום בפיקוד צפון הוא קריסה מוחלטת של השקט בצפון, כתוצאה מגירוי קטן בכל חזית אחרת. לצורך זה ממשיך הצבא להחזיק ולאמן יחידות ייעודיות, בסכומים גבוהים מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה, רק שאני מתנגד למונחים "היסוס", "פיק ברכיים", "גישושים", "לא חלם", "חשב". מה, אתה חבר שלהם? הם סיפרו לך? נסה להסתכל על העניין מבחינה אובייקטיבית, ואני מבין שלך זה במיוחד קשה כי גם היית שם וגם המקום טעון עבורך ודאי רגשית. אבל מה לעשות, אתה בורג קטן, במכונה גדולה. יכול להיות שבדיעבד היה קצת בלאגן, ואני בטוח גם שמתנגדי הקו של חסן נסראללה (למשל השייך נעים קאסם - כפי שציינתי) ניסו לפעול נגד אותו הסכם שאני טוען שלא יתכן שלא היה. אבל אתה גם בוחר להתעלם מהמצב הנוכחי - שקט. מה קרה לכל ההבטחות לקטיושות בחיפה? ההבדל הוא שאתה מניח מראש מה כולם רצו - ברק, נסראללה, אסד, קפלינסקי, וגוזר את המסקנות שלך על סמך ההנחות הללו והעובדות (אם הן לא מפריעות לך). אני, בניגוד לך, בודק את התוצאות ומנסה להסיק, בלי דעות מוקדמות, מה היו המטרות, כאילו הייתי אורח מפלנטה אחרת. מהעובדות בשטח לא נותר לי אלא להסיק כי היה כנראה תיאום בין כל הצדדים, ברמה מסויימת על נסיגה של ישראל מדרום לבנון ופרוק המיליצה הפרו-ישראלית שנקראה צד"ל כחלק מדה-מיליטרליזציה של לבנון - כולל חיזבאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הייתי בורג קטן, אולם בורג קטן ששמע את הרמטכ"ל מותח ביקורת ברורה על ראש הממשלה (ראש הממשלה לא יודע מה הוא רוצה אתם מצפים ממני שאגיד לכם מה יהיה!?) בורג קטן ששמע אלוף מסויים, אתם יכולים לנחש מי, בהתבטאות פיקנטית הרבה יותר כלפי הדרג המדיני. לאור הנ"ל קשה לי מאוד להאמין במהלך מכוון שהיה שותף לו הצבא. יותר מזה אני רוצה להזכיר לך שבמהלך הנסיגה נהרגו כ11 אנשים חיזבללה, דבר שגם הוא לא בדיוק מסתדר עם תאוריית קונספירציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני שב ומתנגד למונח תיאוריית קונספירציה. השימוש במילה הזו מציג כל דבר שאומר באור סהרורי משהו ולכן לא לגיטימי. שנית, לא צריך אפילו שיתוף פעולה של הצבא - רק הנחיות מתאימות מהדרג המדיני (קרי אהוד ברק) לדרג המבצע (קרי הצבא). יתר על כן, יתכן שגם היו נהרגים חיילים חו"ח אבל אתה לא יכול להתכחש לשקט היחסי ומיעוט האמצעים שבהם השתמש החיזבאללה ביחס לנסיגה - לא קטיושות, לא תותחים, כמעט ולא היו חוליות שניסו לזנב בכוחות הנסוגים (מה שיכול להיות שהיו יוזמות מקומיות). הנסיגה התנהלה כמעט בשקט. אני גם לא מצפה שהרמטכ"ל יגיד לך כאלה דברים כי זה גם סוד וגם עלול לפגוע במוראל שלך, ותפקידו של הרמטכ"ל לגרום לך לבצע משימה על הטוב ביותר ולא לספר לך את האמת. לא? כמובן, שיתכן ואנשי צבא (אלופים למשל) שהבינו מה מתרחש העבירו ביקורת, כניסיון להתנגד למדיניותו. וזה לגיטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיזבללה לא השתמש בפגיעה באזרחים מפני שזה לא היה משרת את האינטרס שלו. הוא השיג את התוצאה המבוקשת בשיטתו הדי יעילה כנגד יהודים רחמניים שכמותנו- ללכת על הסף. לעומת זאת הוא בהחלט ניסה לפגוע בכל כחו בחיילי צה''ל (שהרי דמם מותר על פי ההבנות כידוע). אם היית במוצב הבופור או דלעת בעת נטישתם, אני מניח שהיית שומר את ראשך עמוק עמוק בתוך הקסדה, בתוך נקפדון שחרכיו סגורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, כיוון שאתה מעורב אישית בעניין אז קשה לך להיות אובייקטיבי, ואני מעדיף שלא להתווכח דווקא אתך, ממניעים שאני מקווה שהם ברורים. מישהו אמר פעם ש"אתה לא חוקר את הדגים מנקודת המבט של הדג". לעניין, אם תסתכל על התמונה הכללית, החיזבאללה סה"כ לא עשה את מה שציפו שיעשה - ריכוך ארטילרי (מונח מזוויע אגב) של כוחותינו וישובי גבול הצפון. טבח במשתפי הפעולה עם ישראל. זינוב שיטתי של חוליות לוחמים בכוחות הנסוגים ועוד מעשים שתכליתם לקפד חייהם של אנשים. היו אולי יוזמות מקומיות אבל בסך הכל בוצע יחסית מעט מאד. לא מעורר שאלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעט מאד דברים הם מקריים, ואי אפשר להסביר את ההסטוריה כתוצאה של דיונים בישיבות סודיות בחדר דיונים במטכ"ל. למה נסוגנו מלבנון "כמעט" בזמן? מפני שככל שחלף הזמן, התקרבנו לתאריך היעד שברק היה חייב לעמוד בו. אילו לא היה עומד בו, הוא היה זוכה לאחוזי תמיכה הדומים לאלה של בשארה בבחירות הקרובות. מאחר והכל ידעו שהוא יהיה חייב לעמוד בהתחייבות זו, אנשי צד"ל החלו לחשוש, ובצדק. משהסתבר שברק, כהרגלו, לא מתכוון לעשות שום דבר עד שעת השי"ן, ומשהסתבר שאף אחד לא מכין, בעצם, שום פתרון לאנשי צד"ל, צד"ל החל לקרוס. ובנקודה הזו מגיעה המתקפה המוצלחת כל כך של החיזבאללה. הם ידעו שצה"ל לא יעז לפתוח באש על אזרחים. ומאחר והם נהנו מתמיכת חלק גדול של תושבי אזור הבטחון, שתיעבו את צד"ל ואת שלטון השחיתות שלו (שלא יהיו אי הבנות - אני משוכנע שבתוך כמה חודשים החיזבאללה יקים שם משטר מושחת לא פחות, אם לא עשה זאת עד עכשיו), הם שכנעו את האזרחים לצאת בצעדה לא חמושה, הסוג היעיל ביותר של פעולה פוליטית, אל מוצבי צה"ל. וזה עבד. זה לא חייב היה לעבוד. מספיק שחייל אחד היה נכנס לפאניקה, מספיק שקצין אחד היה נותן פקודת ירי, מספיק שאיש חיזבאללה אחד לא היה מתאפק, והתרחיש היה אחר לגמרי. אבל זה לא קרה. היוזמה הייתה בצד אחד בלבד, הצד המנצח. היא הייתה בידיו כבר מספר שנים. הצד המחזיק ביוזמה, ושאינו מניח לה להישמט מידיו, ינצח - ולא משנה מה יחשוב על זה ראש ממשלת ישראל, הרמטכ"ל שלו, או ראש השב"כ שלו. המצב לא _מצריך_ תיאורית קונספירציה; יש מספר זעום מאד של מצבים שמצריך תיאוריה כזו; מדוע ליצור אחת? מדוע לא להסתפק בפרטים הגלויים לעין? מדוע להניח את ההנחה הפרנואידית כל כך, האומרת ש: א. ה"גדולים" מבינים יותר ממני. ב. הם יותר אינטיליגנטים ממני. ג. אין להם כל עכבות מוסריות או פסיכולוגיות, והם מסוגלים לשקר ולפעול כנגד אמונותיהם המוצהרות ללא הנד עפעף. והתוצאה המתבקשת היא שהם יקשרו קשר איום ונורא. בחייך. תהיה רציני פעם. נראה לך שמה שאתה מתאר היה מחזיק 24 שעות בלי שאיזה קצין מתוסכל (ולא היו חסרים כאלה) היה מדליף את זה לעיתונות? אתה באמת חושב שאפשר להחזיק קונספירציה כזו בסוד? אה, כן: מה בקשר לנפילת החומה, לקריסת צ'כוסלובקיה, ולשאר האירועים שמוטטו את האימפריות המונוליתיות ביותר? גם שם קשרו השליטים קשר נגד עצמם עם הנשלטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, חשבתי שכבר שברנו אותך בדיון אחר. ראשית, אני מתנגד למונח קונספירציה - קודם כל זה נשמע רע (כמו קונספציה או ספקולציה) וזה נושא עימו קונוטציות (עוד מילה) שליליות. אני מוכן להסתפק במונח תיאוריה אם גם אתה מוכן שאתייחס לדעתך כתיאוריה (שכמובן עומדת במבחן ההפרכה) שנית, אתה סותר את עצמך במשפט הראשון - אתה אומר שמעט דברים הם מקריים - כלומר שזה היה מתוכנן (מה, אתה איתי?) ישיבות סודיות? לא, החלטות שמונחתות מראש הממשלה (משה דורון קורא לזה "היסוס"). חשבתי שאתה גם משוכנע שפוליטיקאים משקרים ללא ניד עפעף ואין להם עכבות מוסריות ופסיכולוגיות (הם הרי שולחים אנשים למותם בקרב). לא? אתה גם עולה על נקודות טובות - רק לא מגיע למסקנות - אהוד ברק בחר "לסנדל" את עצמו בהבטחה ליציאה מלבנון תוך שנה. ולא רלוונטי אם היה כבר הסכם או לא (אע"פ שברק כל הזמן הוסיף "בהסכם" אבל מי מקשיב חוץ ממני...). האם אתה חושב שהוא כזה אידיוט (ויכול להיות שאתה באמת חושב, לפי יחסך עד כה לפוליטיקאים באייל) והוא לא הבין את המשמעות של ההבטחה, אבל אני ואתה כן? מה הוא עושה שם כל היום - מטריד מינית מזכירות? משחק ברוגז עם בטאט? יש לך עסק עם אנשים *תכליתיים* שמנסים להשיג מטרות *תכליתיות*, עושים סימולציות, הערכות מצב. הכל, כדי להגיע למסקנות. אבל אתה מוכן להניח שהם שולפים מהמותן. טוב, תמשיך להניח אמר האסקימוסי למוכר המקררים :) אשר לקביעות הצבאיות שלך כי הצד המחזיק ביוזמה תמיד ינצח - קריאה מומלצת "אסטרטגיה של גישה-עקיפה" של לידל-הארט (אע"פ שאני כבר יודע שאתה גם לא אוהב במיוחד אנשי צבא) ןלשאר האירועים שציינת - *אני לא יודע*. זו לא בושה לומר "אני לא יודע" במקום להניח הנחות שמבוססות על אידאולוגיה או הצהרות - צריך להכיר את *העובדות* לעומק. אני מודה באשמה שהמזרח התיכון יותר מעניין אותי (כן, גם אני אתנוצנטרי באיזשהו מקום) אבל אם אתה רוצה אני מוכן בהזדמנות אחרת לספר לך כמה דברים מעניינים מאד על משבר הטילים בקובה בשנת 1962 מתוך הספר של פרופ' עודד בלבן. אני, בניגוד לאחרים (בדרך כלל היסטוריונים, אבל לא רק), לפחות לא מתבייש לומר שאני לא יודע במקום להקריץ לך איזושהי תיאוריה. והעניין העיקרי - אני לא פרנואיד ןעל תנסה לצייר אותי ככזה. אני גם לא טוען שיודעים יותר טוב ממני - הנה - אני מגיע לאותן מסקנות שאני טוען שהם הגיעו אליהן וגם אתה בחשיבה ביקורתית תוכל להגיע אליהן - אין כאן שום כישורים מיוחדים - רק חשיבה תכליתית והבנת המציאות. אני, בניגוד לך, מנסה להסתכל בגישה *אובייקטיבית* על המציאות - אין טובים, אין רעים (אין 'שכנזים, אין ספרדים) ולהבין ממנה את המטרות. אתה כבר הפגנת באופן פומבי מספיק את יחסך לרוב הפוליטיקאים, אנשי הצבא והכלכלה (או שבעצם כלכלה לא?) כך שאינך מסוגל, כמו רוב ההיסטוריונים, לגישה מעשית לא-ערכית לניתוח העבר וההווה אלא לגישה אידאולוגית-נראטיבית. ואני לא מאשים אותך, הממסד שבו אתה נמצא כמעט כופה זאת עליך. מצפים ממך שתחווה דעה - טוב, לא טוב, לא משנה - רק תחווה דעה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |