|
ילד הוא, בדרך כלל, *ילד*. כלומר, טיפש זמנית. ילדים בני עשר לא מפנימים את הסכנות שבעמידה באמצע הכביש. גם אני, בתור ילד, חילטרתי במגוון של עבודות דביליות לא פחות מעמידה באמצע הכביש. ולא, לא עשיתי את זה בשביל פת לחם. אין שום סיבה שילד, בארץ, יעבוד כדי לקיים את משפחתו. אם המשפחה שלו עד כדי כך עניה, הוא כבר מזמן היה נתון תחת כנפה של מערכת הרווחה. זה לא תענוג אמנם, אבל עדיין - אף ילד לא צריך לעבוד, במדינת ישראל במאה העשרים (עדיין!), כדי לקיים את עצמו או משפחתו. וטוב שכך.
העובדה שאותם ילדים כופים את השירות שלהם, לא אומרת שאנחנו חייבים להם משהו. למעשה, אם אנחנו לא משלמים להם, אנחנו עוזרים לחינוך שלהם. בקשר לכל השאר - אני, במקרה זה, מסכים עם ניר, אבל שום דבר אינו מוחלט בחיים. תרומה של עשרה שקלים פעם בשבועיים לקבצן שבמקרה נעמד ליד המכונית מועילה הרבה פחות מאותה תרומה חודשית של 6000 ש"ח (אם להשתמש בדוגמא של ניר) למדינת ישראל, לחלוקה למוסדות שונים על פי מיטב הבנתם של נבחרי הציבור.
|
|