בתשובה לארז לנדוור, 21/08/02 0:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אודה לך אם תפנה אותי למחקרים המצביעים על כך שאלתרמן נקרא יותר ומצוטט יותר. אני מניח ש"טוב יותר" ו"בצדק" הן תוספות הקשורות לטעמך האישי, אבל אם אני טועה וגם הן ניתנות להוכחה אובייקטיבית, אשמח אם תתן מחקרים גם לגביהן. מתי חלף מן העולם "היישוב הציוני"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שמישהו באמת בדק את זה. אתמול דווקא שוחחתי עם מישהו שמעדיף את ביאליק. ההעדפה נבעה בעיקר מהעובדה שכמעט ולא יצא לו להתקל באלתרמן (האיש לא חובב שירה וכמעט שלא מחפש אותה בעצמו). הכל כמובן עניין של טעם ופרט לכך, עצם קיומו של ביאליק בחובת בחינת הבגרות בספרות מפחיתה לטעמי מהתענוג שבקריאת שיריו. על כך ששפתו ארכאית יותר מאשר זו של אלתרמן, אתה מסכים? (ובנוגע לישוב הציוני, אני לא אגיב מנקודת המבט הקודרת שלי, הדבר יסיט את הדיון ממסלולו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שבדקו - הלא מר לנדוור לא היה זורק כך סתם טענות לא מבוססות. להמשך הודעתך אגיב עוד מעט, אני חייב לרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שפתו של שייקספיר ארכאית למדי. אולי מישהו כבר יטרח לתרגם את ביאליק לעברית מדוברת? "נפל לו עלה על הברזלים, ויחרופ, וגם אני יושן עכשיו, אחי..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיפה שלא יתרגמו אותו לעברית מדוברת. זה יאלץ אותי לקרוא עוד מכתביו ולהעמיד פנים שאני נהנית מזה. פספסת את הנקודה שלי. אלתרמן גם כן היה בעל אוצר מילים מיוחד. אני חושבת שההבדל המרכזי בינו ובין ביאליק הוא שכל אחד מהם השתייך לדור נפילים שהדגיש ביצירותיו את המצב החברתי דאז. כך, אלתרמן שבילה שעות רבות עם ידידו אלכסנדר פן אצל חצקל איש כסית מעדיף להתנסח באופן שהופך את מרבית שיריו לשירי אהבה כואבים ואיומים בעוד שביאליק מתמקד בעוולות חברתיות. עד כאן ניתוח ספרותי על רגל אחת ממי שמעולם לא חשבה שהמשורר באמת מתכוון שינתחו את שיריו. פרט אחרון שבגינו שמורה לאלתרמן פינה חמה בליבי הם תרגומי שירי הילדים. בגן הילדים אמנם לומדים ביאליק מכל כיוון אפשרי אך דווקא ספר שירי הילדים האהוב עלי ביותר הוא ''פתחו את השער'' של קדיה מולודובסקי שרוב השירים בו תורגמו ע''י אלתרמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסתמך על מחקרים, אלא על התרשמות אישית. ציטוטים מאלתרמן שומעים הרבה מהרבה אנשים, ולעומת זאת לביאליק לא מתיחסים למרות שהוא הנלמד ביותר בבי"ס, וכביכול שירתו היא הקנון הקלאסי. הישוב הציוני חלף מן העולם ב14 (או 15, לא זוכר בדיוק) במאי, 1948 עם הקמת מדינת ישראל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |