בתשובה לדובי קננגיסר, 19/08/02 22:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגעת למסקנה שאני לא אוהב סרטים? הכשלים שהצבעתי עליהם רלוונטיים לכ דבר שיש בו עלילה: טקסט או סרט. עלילה רופפת אינה קונבנציה קולנועית והיא לא קונבנציה כלל: היא פגם. (אלא אם יש לה אפקטים אחרים אבל זה כבר סיפור אחר). אין לי מושג מאין אתה שואב את הידיעות שלך לגביי אבל אני מאוד אוהב סרטים, אף שאין לי משוג מהי דוגמה 95' ואשמח אם תסביר מה זה. גם בספרים אני יכול להצביע לך על רופפות עלילתית, עם כמה דוגמאות שתרצה. יש גם סרטים בעלי עלילה מהודקת היטב. לא חסרים כאלה. אני גם לא מבין מה בדיוק המוני בקולנוע, הרי כל אחד רואה את הסרט לבד, אף שהוא יושב באולם מלא אנשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קבוצת במאים סקנדינביים שניסחו מניפסט ליצירה קולנועית, שבה מודגשת בין היתר תחושה כמו-עלילתית, מצלמת כתף, תאורה טבעית בלבד ושימוש באילתורים. לזרם הזה משתייכים סרטים כמו "החגיגה" (הנהדר) ורוב סרטיו של לארס פון טרייר1. 1 לשבור את הגלים הוא סרט מופרך ומתועב בעיני, שלוקח את הנצרות לגבול הטיפשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודיון ארוך ומעניין על הקבוצה (בעברית) התרחש ממש לאחרונה כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם קצת כאן: דיון 275 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |