|
||||
|
||||
למה, ברומח הדרקון הדמויות לא שטחיות? הן שטוחות כמו דיקט למרות הניסיונות הפתטיים של צמד המחברים להעניק להן עומק. הניסיונות העלובים האלה רק מחמירים את המצב. כל דמות נראית כלכודה בתוך קו אופי אחד עלוב וממשיכה להתעמק בו באופן שרחוק להיות מציאותי. אצל טולקין אמנם אין העמקה בדמויות אבל אי ההעמקה היא מאוזנת. כולם שטחיים באותה מידה. אין עומק פסיכולוגי כמעט בכלל וזה עדיף על התעמקות מזוייפת ועלובה. בסרט שר הטבעות עושים אותה טעות שעשו ברומח הדרקון: ניסיון לת עומק על קצה המזלג. צריך לזכור שזה שאין העמקה בדמויות זה עוד לא פגם. השאלה היא מהו משקל הדמות ביצירה. אצל טולקין לא מדובר ברומאן פסיכולוגי ולעומק של כל דמות אין משקל רב ואין בו גם צורך. עם זאת, הדמויות מעוצבות היטב, ככל שנדרש על פי צרכי היצירה. ברומח הדרקון לא נדרשת יותר מדי העמקה אבל הם מתעקשים לתת אותה וכך זה נראה. לגבי מתח מיני, אני לא רואה את חסרונו כלל. חוץ מזה, גם מדובר במינים שונים, ככה שקיומן של בנות גם אם היה עדיין לא היה פותר את הבעיה. ברומח הדרקון ניסו להכניס מתח מיני והתוצאות הן כמובן עגומות. חוץ מזה, אני אישית קלטתי מתח מיני מאוד מעניין בין תום בומבדיל לאישתו. זה אולי נשמע קצת סוטה אבל לי תמיד היה נדמה שאני קולט שמץ של חרמנות כאשר בומבדיל משום מה היה חוזר ואומר שאישתו מחכה בשער. |
|
||||
|
||||
איך אתה לא מתבייש? רומח הדרקון שולת!!!1 לא סתם.. אבל לדעתי חוסר העומק פוגע קשות ביצירה. למה שיהיה לי אכפת מחבורת יצורים שיוצאים למסע, אם אני לא יודע שום דבר עליהם? סתם קוראות להם תלאות ועוד תלאות, וזהו. אי אפשר לכתוב אפוס כזה בלי להעניק משמעות לגיבורים. אני לא זוכר במיוחד את רומח הדרקון, כי זה היה לפני שנים, אבל הגיבורים בהחלט היו יותר מעניינים. יכול להיות שהתוצאה היתה יותר יפה אם טולקין היה מספר את הסיפור בגוף ראשון, כמו בסדרה של אמבר (שמאוד אהבתי, כל עוד קורווין היה המספר. כשהתפקיד עבר לבן שלו, מרלין, רמת העניין מאוד ירדה, בעיקר בגלל שהאחרון היה כמעט כל יכול, והכל נהיה מופשט מדי). |
|
||||
|
||||
למה ברור לי *למה* שיהיה אכפת מהם, אבל עובדה היא שהספר עורר עניין. כנראה שטולקין כן ידע מה הוא עושה. אני חושב שהדמות המרכזית בספרי טולקין היא "הארץ התיכונה" בעצמה, ולה יש רקע עשיר והסטוריה מפותחת, מאבקים פנימיים, רצונות סותרים ועומק מכאן ועד הודעה חדשה. לי, אישית, יש המון סימפטיה לארץ התיכונה, והסקרנות, לא לגבי "מה יקרה" (הסוף הרי צפוי מרוב פאתוס), אלא לגבי איך זה יקרה, ואיך זה ישתלב באפוס ההיסטורי, בעבר ובעתיד של העולם שטולקין ברא היא זו שמנעה ממני להניח את הספרים מידי. |
|
||||
|
||||
לא עוד דיון של ''שר הטבעות נגד רומח הדרקון''. אני כבר רואה את אלפי התגובות. |
|
||||
|
||||
שרצה עם תרגום לעיברית, יש בה היום כ18 ספרים אם אני לא טועה. רנד הוא הגיבור בה ומשום מה שמע לא מצליח לעלות על שפתי.(כמובן שבאנגלית כל שני ספרים הם ספר ועל כן יש לסידרה רק 9 ספרים) הדמויות בה להבדיל מרוב הספרים בסיגנון באופו יחסי מלאות ואינן שטחיות. דבר שיחסית הפתיע אותי. לכל אחד יש את הטוב והרע שבו איש לא מושלם בטח לא הגיבורים. ואני לא מצליח להזכר מה השם שלה. |
|
||||
|
||||
הוּסף לרשימת ה"2read". תודה. :) |
|
||||
|
||||
בעע. לא סומך על מישהו שכותב כל-כך הרבה ספרים כל-כך ארוכים כל-כך מהר. מה גם שהבחורה היחידה שאני מכיר שאוהבת את הסדרה הזאת אוהבת גם רומח הדרקון ואנחנו נחלקים פחות או יותר בכל דבר אחר שמעורב בו טעם אישי או אפילו סתם דיעות. אז אני מתרחק מזה. All for the best, אני מניח, כי יקח לי שנים לקרוא את כל התפלצת הספרותית הזאת. |
|
||||
|
||||
תנסה זה עלול להפתיע אותך. אני באופן אישי מאוד נהנתי מה שקראתי עד עכשיו. היתרון של הסידרה הזו היא שיש לה המון קצוות, להבדיל מסדרות אחרות שבהם כמות הגיבורים קטנה יחסית פה מלבד שלושת הגיבוריים הראשיים יש מספר לא מועט של גיבורי משנה שמסופר עליהם די הרבה. המסע בסידרה הזו גם שונה מהמסעות בסדרות האחרות וניתן ממש לחוש כיצד ולמה הגיבורים מתחזקים, ולא כי הם נילחמו במפלצת אחת וכבר הם אלופים, להפיך ככל שהם נילחמים יותר הקרב לא ברור, הסגנון משתנה. הכוחות החזקים לפעמים הופכים לחלשים בעוד החלשים מתחזקים ואז שוב מתהפך הגלגל. אחד המשפטים היותר זכורים לי מהסידרה הוא משפט נבואה שרץ בחלק מהספרים. "הוא יחסל אותם כדי להציל אותם" או משהו מאוד דומה. וכאשר רואים איך המשחקים שם והכחות שניראים דומים שונים , הסגנונות של העוצמות שונים. או בקיצור אני מאוד אהבתי את הסידרה וממתין כמו רבים לספרים הבאים. אגב ממה שקראתי על הסידרה התכנון היה באמת רק 10 ספרים באנגלית אולם מסתבר שהסופר החליט כי כנראה זה לא מספיק והוא אמר שזה יגמר כאשר זה יגמר. |
|
||||
|
||||
זו הסדרה שתורגמה לעברית כ'כישור הזמן'? כי אם כן, קיבלתי המלצת 'שומר נפשו ירחק' לגביה ממקור שאני סומך עליו. |
|
||||
|
||||
כל אחד אוהב סגנון אחר , אני מאוד אהבתי אותה. שוב אחד היתרונות שלה הוא כמות גדולה מאוד של גיבורים להבדיל מהסדרות הרגילות בהן יש גיבור אחד ואו חבורה של עד בדרך כלל 5 גיבורים. לכל גיבור יש את החולשות שלו וכמובן שהוא מצליח לגבור עליהם למרות שכמה מפתיע במשך רוב הסידרה הטוב הוא לא זה שמנצח ולא פעם אתה לא בטוח מי ניצח בקרב זה או אחר בסופו של דבר, הטוב או הרע. חלק מהגיבורים מתים במשך הסידרה משנים סגנונות אישיות ועוד רבות וטובות. מה שכן הסידרה ארוכה יחסית לסדרות אחרות ועדיין אין לה סוף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |