 |
שמעתי משהו כזה: תיאורטית, מטרתה של התקשורת להציג לנו את האמת, נכון? אבל כל הצגה של האמת היא גם הבעת דעה כלשהי, שתמיד קיימת. לכן קשה מאוד לספר את ה"אמת האובייקטיבית". אז בעצם, כתב המצליח להציג דבר באופן אובייקטיבי ומהימן לכאורה כשהוא מסתיר את הדעות, למעשה משקר ומספר את האמת בו זמנית. הגיוני?
אני חושב שהכוונה שלו היתה שכתב לא ישנה את האמת בהצגה בדרך זו או אחרת - הארועים כבר קרו, לא? אם מדובר באדם, קיים תמיד הסיכון שהכתב יועמד לתביעת דיבה. לגבי דיווח, בכלליות - הוא תמיד ישקף את הלך רוחם של הכתב או המדיה, והחברה לה הם משתייכים. סביר להניח שכתב יבחר להציג אנס כ"איש הרע", מאחר והחברה רואה אונס כרע. עורך עיתון בעל נטיה פרו-ישראלית יעדיף להעניק יותר חשיבות לדיווחים שתורמים לישראל. אין אפשרות לברוח מדיעה, ובעצם (בחזרה לנושא המקורי) ישראלי המרצה לגבי טרור יציג נקודת מבט שמקורה בחברה הישראלית (בתקווה מערבית), בניגוד למשל לסיני המרצה לגבי אותו נושא. חשיבות היות אדם המציג נקודת ראות שונה במעמד בינלאומי היא רבה, במיוחד אם מקורו "שנוי במחלוקת" (קובני בכנס כלכלי?). הצעת הפשרה, שהמרצה לא יציג את שמו וארצו בהרצאה לא מטפלת בבעית ה"אובייקטיביות" (נניח), מאחר ודעותיו יוצגו כמו שהן בלי קשר לזהותו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש