|
||||
|
||||
אני תוהה למה אנשים רואים בקריאת ספר דבר שמתעלה על צפייה בסרט1. זאת אומרת, מדובר בשני סוגים שונים של מדיות,וברור לי לחלוטין אין אנשים יכולים להתחבר לסוג אחד ולא לסוג השני. יש משהו קצת מרגיז (ומתנשא?) במחשבה שאחת עדיפה על השנייה. ואם להיות יותר ספיציפית, אם כל חיבתי לקריאה, אחרי שראיתי את שר"ה, הגעתי למסקנה שאני חייבת לקרוא את הספר. קימבנתי לעצמי את שלושת הכרכים, ובמאמץ עילאי הצלחתי להגיע לאמצע הספר השני. אז הגעתי למסקנה שלא עשיתי שום דבר רע. קניתי את "הנסיכה הקסומה" בAנגלית, והתחלתי לעבוד על שיפור השפה... 1 ואני דווקא אוהבת לקרוא. והרבה. סרטים לעומת זאת, אני רואה הרבה הרבה פחות. או אם לדייק- ארבעה סרטים בשנה האחרונה (שר"ה, שרק,מפלצות בע"מ וספיידרמן. לא משהו ששווה להתגאות בו יוותר מדי)לעומת ארבעה חמישה ספרים בחודש ממוצע. וגם זה בגלל שהשנה היה לי הרבה פחות זמן פנוי מבדרך כלל. |
|
||||
|
||||
ראשית את לא חייבת לקרוא את הספר באנגלית גם התרגומים לעיברית לא רעים בכלל, אם אני לא טועה יש יותר משניים כאילו. ישנם שתי אופציות , הראשונה לראות את הסרט ואז לקרוא את הספר השניה לקרוא את הספר ואז לראות את הסרט. לא יצא לי להתקל במצב שבו קראתי קודם את הספר ונהנתי מהסרט ברמה ממש גבוהה. כן יצא לי הפוך, למשל שבט דב המערות שהסרט בעיני היה ניפלא , ולמעשה התחושה היא שלא ממש חייבים לקרוא את הספר, אולם אז כאשר קוראים את הספר מבינים עד כמה חסר בסרט התאור של הסופר. גם פה אם הייתי רואה את הסרט יתכן והייתי אומר טוב לי, אבל כאר קראתי את הספר ולא פעם אחת לפני כן וראיתי את הסרט שאני עדיין חושב שהושקעו בו שעות וניסיון לאיכות גבוהה , עדיין רמת הסרט מורידה ולא מוסיפה. זה מזכיר לי את סיקומי הספרים שהיה פעם (אולי גם היום) צריך לעשות בבית הספר, היו שלקחו סיכומים מאחרים והגישו את העבודה ואפילו ניבחנו עליה, אולם איש מהם לא הבין עד כמה הספר טוב עד שממש קרא את הספר. אני ממליץ לך לנסות את שבט דב המערות לפני הסרט ואחר כך את הסרט ואז תביני את הנקודה שלי. בכל מקרה הסיבה שספר מתעלה מבחינתי על סרט היא כי בספר אתה מדמיין את הקיצון שלך יותר מכל , ולא משנה עד כמה הבימאי טוב הוא לעולם לא יוכל להתחרות בדמיון שלך. |
|
||||
|
||||
את שרה קראתי בעברית. זאת לא השפה שהפריעה לי להנות ממנו. את הנסיכה לעומת זאת, קניתי מתוך כוונה לשפר את יכולות האנגלית העלובות שלי, (וחוצמזה, את הספר תרגמו לעברית חודש אחרי שקניתי את המקור. מרגנית? מרגנית?! מה נסגר עם המתרגמים?)והיה לי ברור שזה הספר היחיד שיצליח לגרום לי להגיע עד לסופו ולא לנטוש אותו באמצע מתוך ייאוש. ועדיין לא הבנתי למה כשרמת הסרט גבוהה אתה מרגיש שמשהו נפגע לך. אני חושבת שזה בגלל שנקודת המוצא שלי היא שלא בהכרח צריכים להיות יחסי גומלין בין סרט (או הצגה, או שיר או כל יצירה אחרת) לבין הספר עליו הוא מתבסס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |