|
||||
|
||||
שאלתך מזכירה לי סרט כלשהו שבו אילפו קוף לכייס אנשים. ולעצם השאלה: תשובה לשאלתך מצריכה שילוב של כמה עקרונות משפטיים: כדי להאשים את ראובן (השולח) במעשי הקלפטומניה של שמעון (או לפחות בסיוע להם), צריך שלראובן תהיה ידיעה (מחשבה פלילית) כלפי המעשה. אבל החוק איננו מחייב שתהיה דווקא ידיעה קונקרטית וממשית כלפי מעשה מסויים. במשפט קיים מה שנקרא "ידיעה קונסרוקטיבית" - כלומר שהמשפט מייחס לאדם ידיעה גם אם הוא לא ידע בפועל. על פי העיקרון הזה - מי שהיה עליו לדעת מוחזק כמי שידע. ובדוגמא שלך: ברור שהיה על ראובן לדעת - על סמך מקרים קודמים - ששמעון יגנוב גם הפעם. חוק העונשין קובע, בהקשר זה, כי: "ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן". יותר מכך: חוק העונשין מרחיק לכת וקובע כי: "רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם - אם נמנע מלבררם"; כלומר שאם עצמת את עיניך מלראות את האפשרות שהעבירה תתרחש - גם אז אתה מוחזק כיודע. ועכשיו, כשהגענו למסקנה שראובן יודע על העבירה נשאלת השאלה מה דינו. חוק העונשין קובע כי: "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה - הוא מסייע". ניתן, אם כן, להגיע למסקנה שראובן נמצא בסטטוס של מסייע. ומה עונשו של מסייע ? חוק העונשין קובע (בגדול) כי העונש הינו מחצית העונש של העבריין עצמו. הערה: בחוק העונשין ישנו "מחירון" מפורט לעבירות סיוע - אין טעם להיכנס כאן אליו. אשר לטענתך בסוף תגובתך כי אינך רואה כיצד נוגע הדבר לפשעי הרש"פ: לא טענתי שהדבר נוגע או לא נוגע. היה מי שציין באחת התגובות כי ניתן יהיה להעמיד את מפקדי הרש"פ לדין באשמת "אחריות שילוחית", ואני ביקשתי "למען הסדר הטוב" לציין שבפלילים אין אחריות שילוחית (כלומר שבפלילים - גם השולח נושא באחריות ישירה). |
|
||||
|
||||
תודה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |