בתשובה לניצה, 14/08/02 12:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משום שנקודת מבט חילונית רווחת היא חופש המחשבה ובכלל זה נקודות מבט שונות ומגוונות. אני לא רואה כיצד ניתן לרכז ערכים באולפנא כזו, כפי הצעתך, מבלי לכפות אותם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אולפנא היא מהשורש א.ל.ף וזאת האמת, כי בכל חינוך יש גם אילוף. ומי שזה פוגע לו בתפיסות האידיאליות של "החינוך הטבעי" או פילוסופיה אחרת שיביט בילד הקטן שלו בן השנה ויראה איך הוא מחקה את הוריו או אחיו הגדול. כל תהליך החיברות מבוסס על חיקוי אחרים. מה שאני רוצה להגיד שאין כל בושה בלחנך ולאלף, גם לערכים ואם זה כולל כפיה, שעדיף שתהיה מוסווית כדי שלא תדחה ע"י הילדים, גם זה לגטימי בעיני. בעבר שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: האם ניתן לגדל ילד ללא מחויבויות לתפיסות של אחרים (כולל הוריו), שהכל "יבוא מתוכו", אז אני אעזוב את התשובה לכך ורק אומר שאם נצליח לגדל ילד כזה ו"הכל יבוא מתוכו" אז הוא יהיה ריק ובור. איך זה מתקשר למה שאמרתי קודם? נדמה לי שאנשים בעלי "נקודת מבט חילונית" מתחלקים לשתיים: כאלה החסרים סמכות פנימית לכפות את ערכיהם (חופש המחשבה וכו') על ילדיהם וכאלה שעושים זאת אך חושבים שהם לא כופים. הזכות לכפות ערכים היא היא מוסרית ומעשית. (זה לא אומר שזה תמיד יצליח, אבל זה סיפור אחר). 2. יתכן שלאולפנא כזו ("האולפנא לחופש המחשבה ולנקודות מבט שונות ע"ר) לא תהיה בכלל הצלחה כי אני כופר בכלל ביכולת של מערכת חינוכית להעניק ערכים, בעיקר במערכת בה המורה לא ניתפס כאוטוריטה (לא שאני רוצה שמורי ישראל יהיו אוטוריטות בעיני התלמידים). רק ההורים יכולים להעניק ערכים או מבוגרים אחרים שנמצאים באינטנסיביות עם הילדים (כמו התנהגות המורים בזמן ההפסקה או במהלך השיעור אך בוודאי שלא ע"י חומר לימודים מסודר). 3. אין צורך בשיעורי ערכים כי המציאות והיום יום מזמנים מקרים שכל הורה יכול להגיב להם או לדון עם ילדיו בהם וזאת נראית לי, לא מנסיון, הדרך הטובה ביותר "לחנך לערכים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקבלת את המושג "כפיה" בהקשר של ערכים. כל עוד נשמה באפו, אדם יכול לבחור את ערכיו. ניתן לראות ביטוי מעשי לכך, בזאת שלא מעט אנשים מחליפים את הערכים עליהם גדלו. לפיכך כל אדם יכול/חייב להנחיל לילדיו את מערכת הערכים שלו, אחרת הם יגדלו ללא התייחסות למימד המוסרי של החיים. אם הם יקבלו אותה לכל ימיהם, או יחליטו לשנותה, זה תלוי בבחירתם החופשית. בחירה שגם הוריהם לא יכולים לשלול מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה כשמערכת הערכים של ההורים והמשפחה אינה עולה בקנה אחד עם מערכת הערכים הציבורית המוקנית בבית הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה אם הערכים של זוג ההורים לא מתואמים? למה הורים בכלל צריכים להנחיל ערכים מוחלטים? האם ילד שיבין מהוריו שיש מספר דרכים אפשריות, לא ימצא את דרכו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין חינוך לערכים לבין הצגת מספר אפשרויות ושני הדברים לא שוללים זה את זה. אתה יכול לחנך ילד לחילוניות בפרקטיקה של החיים היומיומיים, אבל להסביר לו שיש דתיים ושזו דרך חיים אלטרנטיבית ומקובלת. עצם זה שאתה מחנך אותו לערך מסוים, לא אומר שאתה שולל לחלוטין את הערך האחר. זה אומר שאתה והמשפחה שלך בחרתם להעדיף ערכים מסוימים וזו זכותכם. מה שלא עונה לי על השאלה: מה קורה כשהערכים של ההורים לא עולים בקנה אחד עם הערכים הציבוריים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבעיה המתעוררת כאשר הערכים של ההורים אינם עולים בקנה אחד עם הערכים הציבוריים יש שתי נקודות מבט: של ההורים ושל הציבור. מבחינת ההורים הרי הם יכולים לשלוח את ילדיהם למערכת הציבורית, תוך הסבר והדגשה במה הם חושבים שונה מהמערכת הציבורית. והשלמה של החינוך לערכים שלהם מחוץ לבית הספר. למשל קיים מצב בו יהודים דתיים בחו"ל נאלצו לשלוח את ילדיהם לבית הספר הכללי (מחמת אי קיום קהילה יהודית במקום או סיבות אחרות) ובכל אופן הם חינכו את ילדיהם למערכת הערכים שלהם. אין ספק שמצב זה דורש הרבה יותר מאמץ ומשאבים מהרגיל, אולם זה המחיר של להיות שונה. מנקודת המבט של הציבור, ברוב מוחלט של הפעמים, לפחות במדינה דמוקרטית, לא צריך להיות אכפת לציבור אם יש הורים שיש להם מערכות ערכים אחרות מהסטנדרטי, אלא אם יש במערכת ערכים זאת פגיעה בציבור או בחוק. במקרה זה הבעיה העיקרית היא לא כיצד האנשים הללו מחנכים את ילדיהם אלא כיצד הם עצמם מתנהגים. אם הם מתנהגים בדרך שהציבור אינו יכול לסבול (כגון כאלה שאינם מחשיבים את לא תגנוב וכו') הרי יש להעמיד אותם למשפט על העבירות אותם הם עושים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |