בתשובה לאור, 14/08/02 9:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה היא אזרחות טובה? האם היא לא לעבור על החוק. ואם כן האם אזרח שעובר ב10 קמ"ש את המהירות הוא לא אזרח טוב. והאם להמנע מאישון חומרים מסויימים זו היא אזרחות טובה? אני מכיר מספיק שלא יסכימו אם זה? האם תרומה למדינה היא לימוד תורה או שרות בצה"ל? האם ביילין תורם למדינה יותר מאשר ליברמן? ואילו ערכים צריך ללמד את של זה או של השני? האם בכלל ללמד ערכים יהודיים זה דבר טוב? האם המוסר היהודי הוא בכלל מוסר תקין שאותו אנו מקבלים, ואם כן מי זה אנו? הרוב? מה היא אהבת המדינה ? האם אני ואחר אוהבים אותה בצורה דומה או שונה? האם הבדוהי אוהב אותה כמוני? והדרוזי? והערבי הישראלי? כולם לומדים במערכת החינוך הישראלית. האם חינוך לדמוקרטיה הוא טוב? ואם כן אז מה היא דמוקרטיה? ואיזו דמוקרטיה בדיוק כזו של ארצות הברית או כזו של אנגליה או כמו שלנו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל הורה יכול לחנך את ילדיו לערכים כרצונו, ולפיכך ההכרעה בכל השאלות הללו היא אישית. הבעיה מתחילה עם מה יחנכו המוסדות הממלכתיים. אז אולי כדאי לשנות את הגישה האומרת שצריך שהחינוך הממלכתי יהיה אחיד, אלא ייצרו הרבה זרמים בחינוך, וכל הורה ישלח את ילדיו לזרם שהחינוך בו תואם ביותר לערכיו הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט מסכים. בישראל קיים משטר דמוקרטי, ולפיכך המדינה חייבת לדאוג לחיברות מתאים של אזרחיה הצעירים. מכיוון שאי אפשר לסמוך על ההורים בכך, חייבת להיות תוכנית ליבה מתאימה, שמעבר לה יוכל כל זרם להוסיף איזה ערכים שבא לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בשורה התחתונה הכותרת היפה של "חינוך לערכים" מנסה לחפות על עוד פן רקוב במערכת החינוך. מהי הכשרתן של המורות המעבירות את אותה תוכנית? האם נבדקה אמונתן האמיתית והכנה בערכים אלה לפני שמונו להוראת העוללים הרכים ולשטיפת מוחם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תוכנית? אין לי מושג מה ההכשרה שלהן. קשה לי להאמין שהיא משמעותית במיוחד. מצד שני, אף אחד לא באמת שואל אותי איך לנהל את מערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא על השאלה "מה היא דמוקרטיה?" יש תשובה (ראה למשל http://usinfo.state.gov/products/pubs/whatsdem/ או http://aviv.k12.il/ezrahut/democracy/). ומכאן שהשאלה "איזו דמוקרטיה בדיוק" היא חסרת משמעות (כל משטר שמקיים את התנאים, הוא דמוקרטיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפיקינג: בהגדרה הראשונה, נכללות "מגבלות חוקתיות על הממשל" כתנאי לדמוקרטיה. זה משאיר מעט מאוד מדינות כדמוקרטיות, ופוסל לא רק את ארצנו האהובה, אלא גם את אמא אנגליה. שם, כידוע, אין שום מגבלות חוקתיות על הפרלמנט, אלא רק מגבלות נורמטיביות. הדמוקרטיה היא מושג חמקמק למדי, וחוקרים והוגים שונים מגדירים אותו בצורות שונות. למשל, האם מדינה שבה יש בחירות אבל כבר 50 שנה אותה מפלגה שולטת במדינה היא דמוקרטית? אני לא מדבר דווקא על מדינות קומוניסטיות, אלא סתם על מדינות שאין להן אופוזיציה רצינית. קח את שוויץ כדוגמא - אותה קואליציה של אליטות שולטת כבר עשרות שנים על המדינה בלי שום סיכוי לשינוי. דמוקרטיה? בערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "בלי שום סיכוי לשינוי"? אם מספיק אנשים שם ירצו שינוי, יהיה שינוי. כל זמן שזה המצב אני לא רואה פגם בדמוקרטיות של שוויץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב שבשנת 77' חרות לא הייתה בוחרת להקים ממשלת ימין, אלא ממשלת אחדות. היית רואה סיכוי לשינוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי היסוד, ומגילת העצמאות, הם המגבלות החוקתיות על הממשל בישראל. אני מניח שיש כאלה גם באמא אנגליה. העובדה שלא היו חילופי שילטון לא שוללת את קיומה של הדמוקרטיה, רק העובדה שחילופי שילטון לא יתכנו שוללת את קיומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגנה כרטה באנגליה. נדמה לי שבגלל זה למלכת אנגליה אסור, למשל, להיכנס כך סתם לבית של מישהו בלי הזמנה (או, אם להיות רציני, לערוך חיפוש בלי צו מבית משפט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגנה כרטא מגבילה את המלכה (ובהשלכה - את הרשות המבצעת), אבל לא את הרשות המחוקקת. אם מחר יחליט הפרלמנט הבריטי לבטל את המגנה כרטא, הוא יכול לעשות זאת בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי היסוד הם מוגבלים, מעטים, ועליונות רובם היא פרשנות משפטית ולא מבוססים בחוק. צריך לזכור שחוקי יסוד שממש הגבילו את הכנסת נחקקו רק ב-92', וגם זה שנוי במחלוקת לא מעטה. מגילת העצמאות אינה מהווה מסמך חוקי, וכל חוק שתחקוק הכנסת בניגוד לנאמר בה הוא לא רק חוקי אלא שהוראותיו "חזקות" יותר מאשר ההנחיות של מגילת העצמאות. בית המשפט קיבל את מגילת העצמאות כמסמך מנחה במקרה שהמחוקק לא הביע את דעתו בעניין בחוק. באנגליה אין חוקה. כל חוק שיעביר הפרלמנט הוא חוקי. אין ביקורת שיפוטית על החקיקה שם. המגבלות הן מגבלות נורמטיביות בלבד. השאלה היא האם אנחנו מתייחסים רק למימד הפורמלי (על פי חוק אין מניעה מהתמודדות והצלחה של מפלגות אחרות), או גם למימד המעשי. למשל - כשחוקקו את חוק מימון מפלגות, הנוסח המקורי קבע כי מפלגות חדשות לא יזכו לכל מימון. ברור שיש בכך פגיעה ברורה ביכולת הציבור לבטא את דעתו בבחירות ובאפשרות להחליף את השלטון הקיים. רק בעקבות עתירה לבג"ץ נקבע כי החוק פוגע בכללים של שיוויון ובזכותו של כל אזרח להתמודד לכנסת. לפיכך, שונה החוק והמימון ניתן לכל מפלגה, על-פי מספר חברי הכנסת שנבחרו בפועל, ולא על פי חברי הכנסת המכהנים בכנסת היוצאת. כך, דרך כל מיני גורמים שאינם ישירים, אפשר להגביל בצורה משמעותית את האפשרות להחליף את השלטון. תחשוב למשל שיעלו עכשיו את אחוז החסימה ל-25%, ושתי המפלגות הגדולות יקימו ממשלת אחדות אחרי הבחירות. נראה לך שיש סבירות כלשהי לשינוי מהותי במצב כזה? עוד דוגמא היא התוכנית שהועלתה לפני מספר חודשים לחתום על הסכם בין העבודה לליכוד שילכו לבחירות מוקדמות, ובלי שום קשר לתוצאות תקום ממשלת אחדות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם חוקה אפשר לשנות (אתה בטח מכיר כמה מהתיקונים בחוקת ארה"ב, לפחות את מגילת הזכויות), אבל זה עדיין מגביל את הממשל. כמובן שמתיחסים גם למימד המעשי, אבל זה כולל גם את החלק של הרצון הציבורי בשינוי, הרי אם אין רצון ציבורי שכזה1, שינוי מאולץ יהיה לא דמוקרטי. --------------------------------- 1 אני לא מכיר את המצב בשוויץ, ולא יודע עד כמה זה נכון שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקה אפשר לשנות, אבל בד"כ זה יותר קשה. באנגליה כל רוב מקרי יכול לעשות מה שהוא רוצה. כל זה לא משנה עובדה פשוטה אחת: לאנגליה אין חוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קל: עקרונית אתה צודק, או יותר נכון צדקת עד לפני כמה שנים - כמדומני 1992.מאז הוכללה מגילת זכויות האדם האירופית בחקיקה הבריטית ובריטניה קיבלה את בית הדין האירופי לזכויות האדם כערכאה עליונה גם מעל בתי המשפט שלה, יש לבריטניה למעשה חוקה, כלומר מסמך נורמטיבי המגביל את פעולות הממשלה וחקיקת הפרלמנט. זו גם דעתם של המשפטנים הבריטיים ולכן זועמים כל כך השמרנים מתנגדי אירופה. כבר נוצר תקדים של ביטול אקט ממשלתי בריטי על ידי בית הדין האירופי - הוא הכריח את הממשלה להגדיל את הפיצויים לבעלי רכוש שהופקע לתועלת הציבור -מה שהיה בלתי אפשרי לפי המשפט המקובל (Common Law) האנגלי-בריטי הקודם, שהעניק לכל פעולות הממשלה חסינות גורפת מכל ביקורת שיפוטית ("Thw King can do no wrong"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...זקן השופטים באנגליה (לפני כשלוש מאות שנה), השופט הולט שאמר כי: "הפרלמנט איננו יכול לשגות, אף שהוא יכול לעשות דברים העלולים להיראות מוזרים למדי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. למעשה מדובר בפיקציה המשפטית של King in Council שהורחבה לימים ל-King in Council in Parliament,היינו ריבונותו האישית של המלך הופרדה מאישיותוהאינדיוידואלית והועברה לפרלמנט, באמצעות הפיקציה כי הוא פועל אומנם מתוך פררוגטיבה בלתי מוגבלת, אך מקבל את "עצתו" של ראש הממשלה הנהנה מרוב בפרלמנט, למעשה - בבית התחתון, בית פשוטי העם. אבל לא הלהטוטים המשפטיים הם העיקר, אלא יחסי הכוחות הריאליים בכל תקופה ובכל צומת הכרעה. מעשית, החוקה- כביכול האנגלית וכל המיתוסים ההיסטוריים שנבנו סביבה, כאילו היא נובעת מהמגנה קרטה או אפילו מחוקי אדוארד המאמין, לא היתה אלא הכיסוי החוקי להפיכה האלימה של 1688: הבעייה היתה לסלק מלך לגיטימי קאתולי ולהמליך מלך פרוטסטנטי מחו"ל, תוך השארת השלטון הממשי בידי רבי האצןלה הפרוטסטנטיים מבית הלורדים, שבניהם הצעירים ישבו בבית הנבחרים; וזאת מבלי לאפשר מהפכה עממית אמיתית, שהיתה מביאה לרפובליקה עם חוקה כתובה כמו 40 שנה לפני כן. במיסגרת זו הצליחו הבריטים להתפתח תוך 200 שנה לרפובליקה דמוקרטית בתחפושת של מלוכה אבסולוטית. כדבר הפתגם:The British Constitution is what you get away with יש לכך השלכות גם עלינו: פרט לגלימות השופטים -מזל שבלי קפלטים- השאירו לנו האנגלים את האידיאולוגיה של חוקה בלתי כתובה, שאיפשרה לאסיפה המכוננת שנבחרה ב-1949 להתחמק מחובתה לחוקק חוקה, לבצע כעין הפיכה פרלמנטרית ולתפוס את השלטון בתור הכנסת הראשונה. מן החלל החוקתי הזה אנו סובלים עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה אומר "מן החלל החוקתי הזה אנו סובלים עד היום" אשיב לך: Speak for yourself אבל זה כבר עניין לדיון נפרד.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |