|
של הטקסט. כלומר, ייפויו של הטקסט הלשוני, ערך מוסף לתוכן הלשוני. אני אכן מסכים כי יש בכך אלמנט אסתטי, פה אין ויכוח, אולם אני כיוונתי למשהו אחר: הניסיון לעקור מסימני הלשון את משמעותם הסמנטית, את מהותם הבסיסית כסימנים ולהחליף את אלה בתמונות, במראות. "א" אינו סימן לשוני כלל אלא ציור של משהו שקיים באמת. קיימים לא מעט ציורים המכילים בתוכם מילים אולם מילים אלו משמשות כמילים לכל דבר ולא אינן תמונה. דבר דומה אבל חלקי נעשה במשוואה מתמטית: האותיות מאבדות את כוחן כסימנים לשוניים אמנם אבל זוכות להיות מסמנים מסוג אחר.
|
|