![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נו, ואחרי שהוא למד ממך, וגם הלך ופה ושם קרא איזה ספר או שניים או שלושים שכתבו אחרים, וערך מחקר בעצמו - אין שום סיכוי בעולם שהוא יוכל ללמד אותך? האם תלמידו של אדם לעולם לא יוכל להביא גילויים חדשים, תובנות חדשות? קצת צניעות, טלה. טיפה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
''מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי יותר מכולם'' | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא זוכרת למה זה שייך - אני תמיד מוכנה ללמוד דברים חדשים, אבל לא בכל דבר אני מתעניינת היום (לפחות לא כמו שהייתי בגיל עשרים או שלושים) - הגיל עושה את שלו, ובמשך הזמן מצטמצם מספר שטחי ההתעניינות, ככל שאלה שנותרים יורדים לעומק ומשתרעים לרוחב. אם אתה מדבר על היסטוריה - אז מעולם לא התעניינתי בהיסטוריה לשמה, אלא רק בהיסטוריה של נושא מסויים (ספרות, למשל, או אמנות) שעניין אותי. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |